החיים ע"פ רונה- פרק 14

**אין לי כוח להמשיך את הסיפור אבל אני ממשיכה רק בשבילם…אם זה יצא משעמם\זוועתי במיוחד\משהו אר שהוא לא טוב אז זה רק בגלל שאין לי כוח להמשיך את הסיפור אז אני עושה אותו משעמם כי….אין לי רעיונות!!!!
והפרקים קצרים מאותה סיבה. *****

~נקודת מבטה של רונה~
יצאתי לזרוק את הזבל וראיתי את אלכס רץ.
לא רציתי שהוא יראה אותי אבל בכל זאת הוא ראה אותי..
"רונה?" קרא לי,
"מה?"
"רציתי לשאול מה שלומך..?"
"אני עסוקה, בי" רציתי לחצות את הכביש וללכת הישר לביתי אבל הוא החזיק בידי בחוזקה רבה שכואבת.
"עזוב לי את היד! אתה מכאיב לי!" צעקתי עליו.
"סליחה." הוא שחרר.
הזרוע שלי נהייתה אדומה, "אתה משוגע?!"
"כנראה שהסיבה שלחצתי כל כך חזק היא בגלל שאני אוהב אותך כל כך.." אמר בשקט.
"כאילו שאני לא אוהבת אותך…" מלמלתי.
"אז למה שלא נהיה ביחד?"
פתאום אלה באה, היא נתנה נשיקה לאלכס, "מה קורה?" חייכה.
"בדיוק בגלל זה!" עניי לאלכס על השאלה ורצתי בחזרה לבית, כועסת.

~נקודת מבטו של אלכס~

"מה יש לה?" שאלה אלה, "חשבתי שנפרדת ממנה."
עכשיו הכול מסתבך עוד יותר.
"אלה, אני חושב שהבנת לא נכון." החלטתי להסביר לה.
"מה ס'תומרת?" לא הבינה.
"כשאני אמרתי לך שאני אוהב אותך, זה לא היה במובן הזה. אני אוהב אותך בתור ידידה. לא יותר מזה.." אמרתי, מבטי היה מופנה לכיוון מטה.
"אז אתה אוהב את רונה? אתה שכחת ממני ברגע שבאת לפה?" היא סטרה לי.
אח, זה כאב.
הסתכלתי לכיוון הבית של רונה ו…..

-ההמשך יבוא-