הכירו את אמנדה

היי אני אמנדה אני בת 12 ואני לומדת במקיף ..
יש לי חלום אחד גדול והוא לפגוש את האחת והיחידה שלי זאת שאני מעריצה כבר המון שנים! זאת שנתנה לי את התקווה ,זאת שבזכותה למדתי לשיר, זאת שבזכותה אני שומעת מוזיקה זאת היא האחת והיחידה שלי …..
ולמי שעוד לא הבין במי מדובר אז אני יגיד זאת היא ״אריאנה גרנדה״ הסיפור הזה הולך להתחיל מזה שאני וההורים שלי היינו צריכים לטוס לאמריקה ובגלל העבודה שלהם היינו צריכים לעבור לאמריקה בהתחלה פחדתי מאוד ולא ידעתי בכלל איך תיראה אמריקה איך אני ידבר שם וחששתי ובכלל לא רציתי ללכת אבל אז! הייתי חייבת…
הסיפור הזה מאוד ארוך בואו ואני יתחיל לספר אותו מהתחלה..
אוקי אז ככה זה התחיל מיד שחזרתי מהבית הספר שלי הלכתי לאכול ופתאום גיליתי שהולכת להיות לי שיחה רצינית עם ההורים שלי במטבח ..
בהתחלה חששתי ולא הבנתי מה קורה אבל אז הבנתי במה מדובר כשאבא התחיל להגיד לי :
״מאמי שלי אנחנו צריכים לעבור לגור לאמריקה בגלל שיש שם עבודה מאוד גדולה שהיא יכולה להביא לנו המון כסף״ לא הבנתי כל כך מה הוא רוצה מימני אבל אז כשהוא הדגיש את המילה ״אנחנו״ מיד התחלתי להבין!
אימא שלי המשיכה את אבא שלי ואמרה :
״אז מתוקה מה את אומרת על הרעיון הזה רעיון טוב נכון?״ רעיון טוב? את צוחקת ! אני לא מתכוונת לעבור לאמריקה בלי חברות ובלי כלום !
(כמובן שהייתי צריכה להגיד את זה אבל במקום זה אני אמרתי) ״אימא אני מבינה שאת ואבא עובדים ורק מנסים להרוויח לנו המון כסף במשפחה אבל באמת אנחנו לא צריכים להיות עשירים ! יש לנו המון כסף וזה מספיק! אני ממש לא רוצה לעבור לאמריקה אני פוחדת וגם לא בטוח שאני ימצא חברים!״
ואז אימא שלי התחילה להגיב לי בתשובות החכמות שלה! ״ילדה שלי אני מבינה אותך אבל זה רק לכמה חודשים אנחנו נהיה רק כמה חודשים ונחזור ״
ואז בראש שלי עברה פתאום מחשבה מוזרה מזה שאימא אמרה חודשים!
״כמה חודשים נהיה בדיוק אתם לא יכולים ללכת לעבוד בעבודה חדשה ואז לעזוב את העבודה ולחזור הביתה אחרי כמה חודשים מה היה הטעם בזה?״ אמרתי..
אבל כמובן שבסוף עשינו את מה שהם רצו ! והייתי צריכה לעבור לגור באמריקה.
מיד אחרי השיחה הלכתי לחדרי ושמעתי מוזיקה ״מוזיקה תמיד מרגיעה אותי כשאני כועסת״ ואז פתאום התחשק לי לראות קצת טלוויזיה ובדיוק הייתה התוכנית ״ויקטוריוס״ שבתוכנית הזאת המושלמת שלי אריאנה גרנדה השתתפה וזה ישר שימח אותי עד ש…..
אימא שלי נכנסה לחדר כדאי שוב לדבר איתי!
היא מיד התחילה להרגיע אותי : ״ מותק אני יודעת שאת כועסת אבל אין לך מה לכעוס יפה שלי אנחנו נהיה שם רק כמה חודשים וגם באמריקה יש המון דברים שבישראל אין! אולי את תוכלי לקנות שם כל מיני דברים כמו עגילים ונעליים..״
ואז מיד התפרצתי לדבריה ושאלתי : ״רגע ומתי בדיוק אנחנו טסים??״ ואימא שלי ענתה : ״ אולי השבוע או אולי אפילו יום שלישי״ יום שלישי אז היה לי רק כמה ימים להיפרד מהחברות שלי אמרתי בלב !
ואז אימא שלי דיברה איתי עוד ואז בסוף עזבה אותי לבד.
מיד רצתי למחשב שלי והתחלתי להיתכתב עם החברות שלי ורשמתי לכולם על זה שאני טסה לאמריקה ואז התלחתי לדבר איתן בטלפון וכעבור שעה בדיוק אבא שלי קראה לי לסלון …
ואז הגעתי וראיתי במחשב את מה שלא ציפיתי לראות בקרוב מאוד!
וזה היו הכרטיסים !!!!!!
ואז מיד אבא שאל אותי : ״נו מאמי אז החלטת את באה איתנו לאמריקה?״ ולא הייתה לי ברירה אלה להגיד כן!
ואז הלכתי לחדר שלי להיות במחשב.
ישבתי במחשב עד שעה מאוחרת ואפילו לא שמתי לב שהשעה כבר 00:00 מיד נשכבתי למיטה כיביתי את האור והלכתי לישון .
הבוקר הגיעה והשעון המעורר שלי צילצל בשעה 7:00 קמתי מהמיטה התחלתי להיתארגן לבית הספר ואז מיד ירדתי לאכול ושם פגשתי את אימא שלי שאמרה: ״ בוקר טוב יפה שלי הינה האוכל שלך אהה ויש לי משהו להגיד לך בסוף אנחנו טסים כבר יום רביעי הזה״ בבוקר הזה לא הייתי רוצה לשמוע מילים כאלה !
ואז אמרתי ״יפה״ בקול שקט והתחלתי לאכול….
סיימתי לאכול ואז מיד הטלפון שלי צילצל זאת הייתה החברה הכי טובה שלי ״אמילי״ נישקתי את אימא ויצאתי לדרך ..
בדרך לבית הספר פגשתי את אמילי והתחלתנו לדבר ולדבר ולדבר עד שלא הגענו לבית הספר ..
מיד הלכנו ללוקרים שלנו לקחת מחברות ואז פתאום צילצל הצלצול והלכנו לכיתה .
אחרי יום ארוך ומעייף בבית הספר חזרתי הביתה ולא ציפית לשמוע שאנחנו הולכים לחנות..
אבא אמר: ״אמנדה תתלבשי אנחנו הולכים לחנות״
מיד שאלתי אותו:״ מה ? לאיזו חנות? מתי? עכשיו כאילו?
ואבא שלי לא ממש הסביר לי והסתפק רק בלהגיד : ״אנחנו טסים ביום שלישי הזה ואנחנו צריכים לקנות כל מיני דברים וגם להוציא כסף מהבנק לדיוטי פרי ולטיסה כי כבר מחר אנחנו מזמינים כרטיסים ״
אבל לא שאלתי מה אנחנו עושים שאלתי לאיזו חנות! אמרתי בלב !
והוסיף להגיד: ״ אה וכן תהרגני מחר רשימה של מה שאת מביאה איתך במזוודה וביום שני נתחיל כבר להרגן את המזוודות״ מיד שאלתי אותו : ״ אבל יש עוד המון זמן! יש עוד שבוע שלם!״ ואז אבא שלי הגיב לי :״לא מתוקה אנחנו רוצים להקדים את הטיסה אז אנחנו טסים ביום שלישי הזה מחר אנחנו לוקחים את הכרטיסים ״ ואז פתאום אחרי הדברים האלה שאבא שלי אמר הבנתי שאין לי זמן!!