הסיוט שבמוחי

אני ידוע באדם מאוד שמח והמלא אושר,
אבל זו רק מסכה אפילו בלי טיפת יושר.
ניסתי להגיד את האמת לאחרים,
הם צחקו וזה שבר אותי חזק מבפנים.

הם חשבו שאני משקרת אבל זו לא אשמתם,
זה נראה שאני אדם שמח מכולם.
רוצה למות אך מפחדת,
רואה את הסוף בכל דקה ושנייה שעוברת.

אני הפסקתי לחפש דרך מאושרת,
כי כל הזמן בחושך אני גומרת.
אני לוחשת לחישות של אמת,
ובמוחי אני צועקת בכאב.

המוח השחור והמעוות שלי,
מנסה להרוג אותי.
מנסה להפתר מהכאב,
אבל הוא חוזר חזק עוד יותר.

למה אני מכל האנשים,
למה לי דווקא משקרים בפנים.
אני רוצה להפתח לומר דברים,
אבל מפחדת מהכאב ומהאמת מתחת לשקרים.

בבקשה!תוציאו אותי מהסיוט שבמוחי,
הוא מנסה לגרוע מדרכי.
בחושך לבד יושבת,
ואת חלקי לבי מחברת.