העצב של כול אחד
לכול אחד יש את העצב שלו.
את הישטה שלט להראות שלא טוב לא, שכואב לו, שעשו לו רע, ושהעצב מתחלחל פנימה, אל הלב ומתחילךמלשלוט בך, להביא עימו כעס וזעם.
הוא בוכה, מטומטט באמצע הכביש ובוכה. נותן לכולם לראות אותו עירום משמחה ואושר.
היא שותקת. היא מתיישבת ליד מקום עם מים, מפל, נהר קטן… וחושבת מנסה להוציא את הכול החוצה בחשיבה. שותקת.
והוא.. והוא צועק. צועק ומפעיל פיזית. מרביץ, רץ, קופץ… רוקד. פיזית.
ואני?
מאיזה סוג אני?
אני מהאנשים שמדדברים, וכאשר מגיע הזמן….. או בוכים, או מרביצים, או שותקים.
ואיזה סוג אתם?
תגובות (2)
לא זה לא מטומטם ביכלל
אני סוג של ילדה
בישניית, עדיינה מאוד וגם רגישה
אני רחמנית מאוד ואני מודה קשה לי לא תמיד מבינים אותי
ליפמים טוב לי אבל תמיד בכול מצב אני בוכה גם במצב שהוא מרגש מאוד
זאות אני ואני לא מתביישת בי ביכלל אני גם מאוד מחוברת לאמא שלי כי היא הכול בישביל
אין לי ארבה חברות כי תמיד מנצלים אותי ואני ילדה מאוד תמימה אבל מאוד
ותמיד עובדים עליי ומנצלים אותי
זאות אני מה אני יעשה?
מה ?
אני לא יודעת , אני גם מאוד מצחיקה בכול מצב שאני אני תמיד צוחקת כדי לא לערות לאף אחד את הכאב שבתוכי
ושאני עצבניית אני מוציא את הכול בנקיון או בשירה בגיטרה
אני כזאות ואין מה לעשות
המקומות שאני הכי מחוברת אליהם בעולם זה טבע ים
שמיים אני אוהבת את זה כי זה מרגיעה אותי מאוד
אבל זאות אני ואין מה לעשות =(
א- ברכות לרגל 230 הסיפורים שלך 3>
ב- אני ממש אוהבת את הקטע, הוא ממש מדבר עליי..
אני מהסוג ששותקים. לא מדברת עם אף אחד על הצרות שלי… (חוץ מאנשים פה באתר, אבל זה לא מזה נחשב..)