השרת של הלב
אני בסדר.
אני יכולה להסתיר את הרגשות, אבל היא עדיין פוגעת.
אני יכולה למשוך פנימה את הדמעות, אבל הוא עדיין מעליב.
אף פעם לא הייתי ילדה שמתמודדת עם הפחדים שלה.
תמיד הייתי מדחיקה אותם, בוכה הרבה בסתר ואז הם היו חוזרים ומתנקמים בי, כמו שברים של כד קטן ומנופץ.
כד הרגשות.
כד שבו מתרכזים העצב, הפחד, האובדן, כל הרגשות האיומים האלה.
וכשהכד נשבר, כל היצורים שמכילים את הרגשות האלה מתרוצצים בגוף, מרעילים את הנשמה ומחרבים את העצמות, גורמים לי להרגיש נורא.
והשרת של הלב, האיש הקטן עם המטאטא, הוא בא ואוסף את השברים לשקית קטנה.
כל אחד מהחתיכות הקטנות של הכד, זה שנשבר בכוונה על ידי האנשים האלה, חסרי הלב והפוגעניים.
הוא מרכיב אותם באטיות ובאדישות, אבל יש לו את העבודה הכי חשובה שיש.
כשהכד שלם ומורכב בחזרה, הוא הולך ברחבי הלב ושואב את הרגשות הרעים, אלה שגורמים לי לבכות ולהסגר.
להסתגר.
לאחר שהוא גומר לאסוף את כל הרגשות הרעים, הוא מנקה קצת אבק, קצת לכלוך מאחורי הדלתות, את צינורות הנשימה ואת מי המחשבה, שיהיו צלולים, וחוזר לחדר הקטן, אותו החדר שבו הכד נשבר לראשונה.
השרת של הלב, הוא שם את הכד במקומו הראוי, ומסתכל עליו בכבוד.
הוא מיישר אותו בסנטימטר.
הוא מצלם אותו, כדי הוא יודע שהכד יישאר ככה לזמן קצר.
עד שמישהו ישבור אותו שוב עם עוד העלבה.
עם עוד קללה.
עם עוד סטיגמה דפוקה, עוד אחת שתשבור את הכד ותגרום לכל הרגשות להשתחרר, להשפיע על המחשבה, להפוך את הראש לשחור.
הרגשות שיגרמו לי להתעלף.
לאבד את עשתונותיי.
הרגשות שירגמו לי לרצות להתאבד.
אבל הוא שומר עליו, על הכד.
הוא שומר שלא יתנפץ.
שלא יישבר.
הוא מחזק אותי.
כי זו העבודה שלו.
זה העבודה של…..
השרת של הלב.
תגובות (6)
אני לא יודעת מה להגיב אני פשוט נשארתי ללא מילים….
ורק שתדעי אם משו יושב לך על הלב את תמיד יכולה לפנות אליי…אולי אני לא יכולה לעזור לך בכל דבר אבל את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי….
אוהבת…אד♥
אד תודה…
היה לי משבר די גדול בזמן האחרון והייתי מפורקת מבחינה נפשית ופיזית, חשבתי כמה פעמים על לגרות לעצמי כאב בלתי נסבל, לא רציתי את זה יותר, אבל הכול עבר, הכד הודבק מחדש, והפעם בדבק חזק מתמיד, הדבק של האמונה…
תודה שאת מנסה לעזור, אבל אם באלך להתעדכן במה שעבר עליי ביומיים שלושה האחרונים את מוזמנת להיכנס לפרופיל שלי ולקרוא את כל הסיפורים האישיים שהעליתי בזמן האחרון…
תודה שאת מנסה לעמוד לצידי כמו הרבה בנות באתר.
היומניסטית ^.^
וואוו!!
הדיומוי של הלב לכד שנשבר עם כל העלבה.. ממש מהמם!!
כתוב בצורה מקסימה ואת תמיד יכולה לדבר איתי אם את צריכה עזרה או משו 3>
תודה ספיר אני שמחה שאנשים חושבים שזה יפה…
זו אחת מהדרכים היחידות שלי לבטא את עצמי והרגשות שלי, הכתיבה, ובזמן המשבר גם כתבתי כמה קטעים שעזרו לי להתמודד….
אני מעלה אחד מהם היום, ואני השני והשלישי כבר העליתי…
תודה שאת פה תמיד כשצריך אותך :)
וואו!!!!!! אני לא יודעת מה להגיד פשוט………………………….
זה מדהים ורק דבר אחד אני רוצה להגיד לך…….. מה שלא תחשבי אני לצידך…… גם לי היו דברים כאלו תאמיני לי………
וואו,פשוט וואו,בזמן הקריאה לפעמים שכחתי לנשום(בשיא הרצינות).
תשמעי,גם אני הייתי ככה עד לפני שנתיים,אבל אז תפסתי ביטחון,הכל מתחיל מזה שאת הילדה הטובה והילדה הנחמדה וזאת שעוזרת לכולם ולא יודעת להגיד לא(אני הייתי כזאת וזה בדיוק היה המצב שלי)ומתחילים מה שנקרא לסנגר אותך ואם את רק מעזה לומר מילה ישר מתחילים לפגוע בך.אני מציעה,שימי פס עם העולם ואל תפחדי מאף אחד תעשי מה שאת רוצה.ואני אתן לך דוגמה:אני מלאה לא בהגדרה של השמנת יתר אבל שמנמונת כזאתת ואני אגיד לך מה?אני הולכת עם שורטים,וחולצות בטן כל עוד אני אוהבת את זה,ולא שמה עם העולם.תהיי ככה וכולם יכבדו אותך.זה פשוט מדהים הדימויים שלך,הקטע עם השרת שבר אותי.