זאת כבר לא אני !
אני מרגישה שאני הולכת בראש מורם
אך אני לא יודעת לאן להסתכל
אני מרגישה שאני כבר לא מכירה את עצמי
כבר לא יודעת מי אני…
אני אומנם יודעת מי חברתי הטובה
אך אני לא מליחה להגיד לה על כך מילה
אני כבר לא יודעת עם מי לדבר
אז אני מתחילה פשוט להיסגר
אני מתחילה מחדש להתקפל בתוך עצמי
לא רוצה לתת לאיש לראות אותי
אני כבר עייפה מכדי לנסות שוב לעוף
כי בפעם האחרונה בי פגעו
ועוד לא החלמתי החלמה מלאה
ומבלי שאני שמה לב אני נוטרת טינה.
אני כבר לא רוצה לראות את האדם שבי פגע
כי אני יודעת שאז אני יוצאת צבועה
אני מרגישה כעס בכל פעם שאני רק חושבת
על אותו המקרה שהיה טעות גדולה
אני מרגישה שאני עושה הכל מההתחלה
רק שלאותו האדם שבי מקודם פגע סלחתי כי אחרי הכל היא בת משפחה
אבל עכשיו אני כבר לא יודעת מה לעשות
אני מעמידה סביבי גדר ולא נותנת לאיש מעבר
אני מוצאת את עצמי מסתכלת במראה ואני מרגישה זרה…
תגובות (3)
אני כלכך מזדהה איתך..
גם לי יש את ההרגשה זאת..
'אבל עכשיו אני כבר לא יודעת מה לעשות
אני מעמידה סביבי גדר ולא נותנת לאיש מעבר '- אני ממש מתחברת לזה.
גם לי הייתה תקופה כזאת…. זה עובר עם הזמן…
פרקת את זה בצורה מאוד יפה(:
ואני ממש מקווה שתחזרי להיות כמו שהיית קודם, לשמוח ולצחוק(:
נוני ~ תדמייני שיש כאן את השם האמיתי שלך ;) ~
אני דיי בטוח שאת יודעת כמה אני אוהב אותך וכמה שאת מדאיגה אותי כרגע וממש חבל לי שאני לא כל כך יכול לעזור ..
אבל אני באמת ינסה ,
עם את רוצה לדבר על זה תשלחי לי למייל ואני ינסה לעזור לך .
אני באמת מצטער שאני לא יכול לעזור לך כרגע..
כי אני פשוט לא מבין מה גורם לך להרגיש את זה .. :-|
<3 יוווווווו סוו מאץ׳