זאת צלקת שתישאר לכל החיים

שלוש בבוקר. בית שלוש קומות בהרצליה, נבנה לא ממזמן. אני יושבת על המיטה בחדר שלי, בקומה השלישית. בידיוק סיימתי שיחה של שעתיים עם החברה הכי טובה. בפתאומיות הדלת נפתחת והרעש מהטלוויזיה הדולקת בקומה הראשונה נשמע עד החדר שלי. זה הוא, החבר הכי טוב של אח שלי, זה שבערך חי אצלנו מאז שהם בני שבע. הוא מחזיק בקבוק יין גדול ייקר ששתה כבר שלוש רבעי ממנו. ״את..״ הוא אומר ונכנס לחדר. ״אני״ אני אומרת באדישות. ״את כוסית אחושרמוטה״ הוא טורק את הדלת ונועל אותה. ״אתה שיכור אחושרמוטה״ אני עדיין אדישה. ״היד שלך.. אפשר להחזיק אותה?״ אני מושיטה לו את ידי, הוא מנשק את אצבעותיי, אחת אחת. הוא בפתאומיות מתחיל לנשק את צווארי, מיליון נשיקות. ״דיי מה אתה עושה״ אני צוחקת ומנסה להעיף אותו, ובמקום זה הוא רק מנשק לי את הירך וגורם לי לרעוד. ״תפסיק כבר״ אני מנסה להעיף אותו בחוסר הצלחה. ״תני לי חיבוק אחרון״ אני מסכימה בתקווה שיעזוב את החדר ונשכח מכל זה. הוא מתיישב על ברכי ורק ממשיך לדחוף אותי ולנשק את הצוואר שלי. ״זוז ממני!״ הוא מחטיף לי סטירה כואבת. הוא מתחיל למצוץ לי את העור עד שנשאר סימן גדול וחום. אני מתחילה להתייפח. ״תפסיק בבקשה״ אני אומרת ברעד. הוא מוריד את המכנס הקצר שלבשתי וממשיך לנשק אותי בניגוד לרצוני. ״כלבה יפה שלי״ הוא מושך את שיערותיי החומות ומוריד את התחתון הממותג שלי. ״אני רק בת ארבע עשרה תפסיק!״ צעקתי בחוזקה, ידעתי שאם לא יעזור שום דבר כבר לא יעזור. הוא דופק את ראשי בקיר ואני נאנחת מכאבים. ״תאכלי את זה כלבה״ הוא דוחף את שלושת אצבעותיו אל הפה שלי כל כך עמוק שכמעט היה לי ריפלקס הקאה. אני נושכת את אצבעותיו והוא צועק. ״זונה״ הוא מחטיף לי אגרוף בשפה, גורם לה לדמם. אני בוכה. אין לי שום סיכוי נגדו. אף אחד לא בבית. אח שלי כבר נרדם למטה והטלוויזיה על ווליום כל כך גבוה, הוא כבר לא יוכל לעזור פה. הוא משכיב אותי ופותח את רוכסן מכנסיו. אני מבינה שזה קורה. אני בת ארבע עשרה. הוא בן שבע עשרה. הפנים שלי חבולות וכל מקום בגופי סובל. ללא רחמים הוא פשוט דוחף את זה פנימה, מה שמגביר את הבכי שלי. זה כאב, הוא עשה את זה ישר בעוצמה. אני לא יכולה להרגיע את עצמי. אני מתנשפת וצורחת בזמן שהוא סותם את פי. ״כלבה טובה״ הוא מכה אותי. אני שומעת דפיקות בדלת ומבינה שזה הצ'אנס שלי. אני אוספת כוחות ומעיפה בכל הכוח אותו ממני ורצה אל הדלת ופותחת אותה, תודה לאל זה אח שלי. אני לובשת במהירות את התחתונים. ״מה קרה פה?״ הוא מסתכל. איבר המין של חבר שלו עדיין בחוץ והוא מבין שהיה פה משהו. הוא מסתכל עלי. פני חבולות ואני בוכה ומייללת. ״מה קרה?״ הוא מסתכל על פני. הוא יודע את התשובה… אנסו אותי והתעללו בי. וזה צלקת. וזה ישאר לי לכל החיים.