Elya Minor Achord
החלום האחרון שלי.....

חלום רע

Elya Minor Achord 10/01/2013 620 צפיות 4 תגובות
החלום האחרון שלי.....

"זו רוזי, זו רוזי הקטנה, היא חולה" מלמלתי לעצמי, מנסה לחזור אל חלומי, ממנ ו הוערתי באכזריות בגלל אחותי הקטנה שרצתה שוקו לפני שהיא יוצאת לבית הספר עם אבא. כיסיתי את עצמי בשמיכת הפליז החמה והגדולה שמיועדת בכלל לסלון שלנו, ודמיינתי את רוזי. ילדה בת 12, עם תסרוקת קצרה, תלתלים כתומים קצרים שצים ממקומות מוזרים בראשה, אפה הישר מלא הנמשים מקפצים כתומים, היא חייכה, אוחזה בידה דובון בלי אוזן ובלי יד. עורה הבהיר, אפה המנומש הזכירו לי יותר מידי מישהו שאני מכירה.
"ועכשיו היא תמות" מלמלתי לעצמי והסתובבתי צד השני, עם האף לקורת העץ ולקיר. התקרבתי יותר אל הקיר,הצמדתי את המצח שלי אל הקיר בצבע אפרסק עדין, כתמתם כזה שרק באור מסויים רואים הבדל מיקרוסקופי בינו לבין התקרה הלבנה. ראשי נכבת בקורה שצמודה לקיר ולמיטה. זזתי טיפה אחורה. עייני עצומות, הסוודר של אימא מחמם אותי. נכחתי לדעת שכרגיל, הורדתי את הגרביים מרגליי בלילה, ואלו היו שני זוגות גרביים. האחד נעים ודק, והשני מחמם ומצמר, סרוג אלו במגרדים כול הזמן.
והיא אכן מתה. היא ניסתה לרוץ, אבל היא הוצמדה בכוח ע"י שני רופאים אל הקיר התכול-חולני של המרפאה, חיוכה אינו נגוז, היא רק אחזה חזק יותר בדובון שלה. ראיתי אצמי לידה, מנסה לשחרר אותה מהרופאים. בהבזקי אור פתאום היא תנמכה, שיערה הפך לחלק ובלונדיני, יותר ארוך, אפה וחיוכה נשארו אותו הדבר, עייניה הפכו לתחולות-קרות וגדולות יותר, חיוכה נגוז פתאום, היא, זאת אומרת זה כבר הוא, נראה כמו…. כמוהו. ראיתי את עצמי מפסיקה להציק לרופאים שאחזו בה, ונעתי בו מבט מלא משמעות, והוא מלמל "מצטער"
הבטחתי לעצמי שרוז תמות, אבל לא הוא. אחרי שלא ראיתי אותו השבוע, הוא לא אמור להופיע לי בחלום, עייניו הבזיקו לעברי. הוא חיך. רופא חסר פנים ניגש אליו, הוא אחז במזרק ענק שכוון אל ליבו של הילד הבלונדיני. הוא מלמל מצטער הפעם השנייה ועצם את עיניו. רציתי להתעורר. הרופא הצמיד את המזרק קרוב יותר אל ליבו.
"די!" צעקתי בחלום. אחזתי בחולוקו של הרופא והורדתי אותו בדמעות, הוא היה רובוט, שמתוכנת להרוג.
"את חייבת להתעורר!" הסתובבתי אל עצמי, אפי היה פחות עקום, נראתי יותר לדמות שתמיד דמיינתי, יעל משופרת יותר. בכיתי, עייני היו כחולות יותר, כהו יותר עצמתי השטנית הייתה הרבה יותר ארוכה.
ניסיתי, אבל לא הצלחתי.
הדובון הבזיר בידיו שלו. לא של הרופא, הוא שוה מלמל מצטער, נשק לדובון, והרופא הזריק את הנוזל הירקרק אל ליבו.
עייניו כבו, והוא נחת חסר כוחות על הרצפה.
הרגשתי שאני בוכה.
התעוררתי מיד בשיעול צורמני שעשה לי כאב בריאות.


תגובות (4)

וואו איזה חלום….
מכיר את ההרגשה

10/01/2013 12:44

חחח ועוד פלוס העובדה שאני הסתרתי את הזהות של הילד ההרוג… אוי. חחחחח

11/01/2013 06:09

זה חמוד :)

11/01/2013 06:41

חמוד?!!??!?!?!?!?

11/01/2013 06:42
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך