חשבון נפש

תמיד אמרו לי מעולם לא להשתנות,
"תמיד להישאר אני",
שזה אומר לחבק את כל הדברים הרעים שבי ביחד עם הדברים הטובים,
אבל מה אם לחבק אומר לא לנסות להשתפר?
מה אם "תמיד להישאר אני" היא בעיקר סיסמא שחוקה?
הרי אני לא באמת יודע מי אני, אז אם אשתנה האם יכול להיות שעדיין אשאר אני?

אני מאמין שאני צריך להכנס עמוק יותר אל תוך המחשבות,
עמוק יותר אל תוך האמת שבי,
להסתכל אל עצמי בעיינים מבלי לפחד.

להפסיק לברוח מעצמי אל תוך חור שחור של ציניות,
להגיד לעצמי לעצור כשאני משקר,
להפסיק לחשוב על איך אחרים תופסים אותי,
ולהתחיל לתפוס את עצמי בידיים.

להפסיק עם סיסמאות, למרות שזה קשה
ולהתחיל לחשוב מעבר
לחקור, ללמוד, לכתוב, להבין
מבלי להדחיק את הרע,
אלא ללוות אותו לאט לאט מחוץ ללב,
או לפחות מספיק רחוק בשביל שאוכל לקבל אותו.

להפסיק לחזור על אותם המילים עשרות פעמים,
מבלי לנסות להוציא את עצמי כגיבור של כל הסיפורים,
מבלי רק לשבת ולהקשיב, אלא גם לחקור ולהגיב,
להתחיל לעשות דברים בשביל עצמי, ולא בשביל הדמות שאני מייצר לעצמי.

תמיד אמרו לי מעולם לא להשתנות,
"תמיד להישאר אני",
אל דאגה, אני עדיין אני,
רק מעט מודע יותר לעצמי.