יום האהבה❤

אני מול הטלוויזיה.הגלידה מונחת על בטני,והשוקולדים על השולחן.
טקס ה"למה אין לי גם השנה חבר".
פעם זה היה טקס פינוק רגיל.
אבל הטקס החדש הוא סוג של התאבלות שאין לי אהבה כמו בסרטים.
עברתי פרידה כואבת,ואני באמת רוצה להתגבר עליה,אבל איך?…
אז הטקס הזה נהיה קבוע.והתווספו לו צפייה בסרטים רומנטיים.מה שכמובן,לא עזר לי.
חברה פעם אמרה לי,שלאותן בנות שאין להן חבר,אלוהים מסתכל דווקא עליהן וחושב:"בשבילה אני מחפש מישהו מיוחד".
אולי זה נכון.אבל אני לא מאמינה באלוהים.
אולי זה היקום או הגורל שלחו לי מישהו לבסוף.
שלחו לי נסיך שיהפוך אותי מלכלוכית לנסיכה.
כמו בסרטים,כמו שרציתי.
ואני כל כך אוהבת אותו.אני אוהבת אותו כל כך…
אני אוהבת את הדרך שבה הוא מצחיק אותי,את הדרך שבה הוא גורם לי לבטוח בו-לא משנה במה,הדרך שבה הוא מנשק אותי,הדרך שבה הוא מחבק אותי,הדרך שבה הוא מנחם אותי…
הדרך שבה הוא בטוח שאני הכי בעולם.
הכי מושלמת,הכי יפה,הכי מצחיקה,הכי חכמה,הכי הכי בעולם.
מה שלא נכון,אבל הוא כל כך נחוש בזה,ולא מסכים לשמוע אותי כשאני אומרת ההפך.

יקום|גורל:אני מודה לכם.אני לא יודעת מה עשיץי כל כך טוב שמגיע לי אותו.תודה…
ותודה גם לך,אהובי❤