יומנה של יעל- פרק 1, הצעקה שלפני הסערה
יומני היקר…
שלום, זו הפעם הראשונה שאני כותבת בך…
אז תן לי להציג את עצמי:
קוראים לי יעל. יש לי שיער חום, עיניים וחומות ואני דיי גבוהה…
אני האחות הבכורה, יש לי 2 אחים קטנים, אבל זה ממש לא מה שחשוב כרגע.
הייתי רוצה לכתוב לך על ההורים שלי.
לא, אני לא יודעת כמה שנים הם יחד, אני יודעת שעכשיו, שהם ביחד לא טוב להם.
יש לנו כל הזמן צעקות ביחד. תמיד כשיש צעקות, אני עולה לחדרי, הולכת למיטה ומתה מפחד.
היום בבוקר, זאת הייתה הריב הכי גדול שהיה להם כבר עכשיו.
היום בבוקר, יום שבת, אני ישנתי, ופתאום התעוררתי מצעקות רמות המקומה למעטה. ראיתי את אחי האמצעי, אייל, מסתכל אליי במבט עצוב. ידעתי מה זה אומר.
ההורים שוב פעם רבים.
יצאנו מהחדר הקטן שלי והלכנו לכיוון המדרגות. ניסינו לשמוע על מה הם רבים, הפעם.
לא הבנו כלום, רק צעקות, צעקות ועוד צעקות.
האמת? לא רציתי לדעת.
אני מקווה שזה משהו חד פעמי…..
יעל.
תגובות (7)
אויש… אמיתי?
את כותבת יפה אבל זה היה ממש קצר…
כן זה אמיתי…
אני יודעת… יצא לי ממש קצר. את הבא אני אעריך
תודה רבה!!
בכיף:)
לדעתי אם זה יומן כדאי לא למספר את הפרקים, כי אז חושבים "רגע, מתי הפרק הבא?" או "למה היא לא מעלה המשך??"
אבל זאת דעתי.. את מוזמנת אבל לעשות מה שמתחשק לך, אחרי הכל, זה הסיפור שלך:)
תודה רבה על העצה. אני אשתמש בה!!!!
מדהים! את כותבת יפיפה.
תודה! גם את!
מדהים תכתבי עוד המשך:)