יצא לי לחשוב..

אני מפחדת שחתולים יסתערו עליי.
אני מפחדת שכלבים ינשכו אותי.
אני מפחדת מהדרך שבה אמות.
אני מפחדת מנתינת אמון באנשים.
אני מפחדת להיפגע.
אני מפחדת להיות גלויה.
אני מפחדת שיתקפו אותי ברחוב.
אני מפחדת שיפרצו לבית שלי כשאני בפנים, לבד.
אני מפחדת שהסיוטים שלי יתגשמו.
אני מפחדת שיפיצו עליי שמועות.
אני מפחדת שיקרה משהו נורא לאדם שקרוב אליי.
אני מפחדת שאני אתקע במעלית.
אני מפחדת שלא אצליח בבחינה.
אני מפחדת שלא אתעלה על עצמי.
אני מפחדת שייקחו את ה"תואר" שלי ויתנו אותו למישהו אחר.
אני מפחדת שאף בחור לא ירצה אותי.
אני מפחדת שההורים שלי לא יאהבו את מה שאני עושה.
אני מפחדת לספר למישהו מה אני מרגישה.
אני מפחדת משברון לב.
אני מפחדת שלא אצליח להגשים את החלומות שלי.
אני מפחדת שאהיה עיוורת.
אני מפחדת לחלות בסרטן.
אני מפחדת לטעות, ואז להתבייש בעצמי.
אני מפחדת ממה שצפוי לי בהמשך הלימודים.
אני מפחדת שלא אעמוד בעומס-יתר.
אני מפחדת שמה שאני עושה עכשיו הוא טעות אחת ענקית.
במילים אחרות, אני מפחדת מהעתיד.