כבר לא חברה יקרה שלי.

(כבר לא)חברה היקרה שלי.
בכיתה ז', הרגשתי כמו השפוטה שלך. אני אתך, ואת איתי, עם הילדה הבודדה. נכון, לא היה לי אופי בכלל בגיל הזה, הייתי בת 12, תמימה. אבל את אף פעם לא היית איתי באמת, ונעלבתי ממך.
בכיתה ח', נפגעתי, אבל לא ידעתי עד כמה עד לאחרונה. בכיתה ח' האמנתי למילים שלך וסלחתי לריב הגדול שהיה לנו, ולזה ששברת את ההבטחה שלך ולקחת את הסודות שלי.
בכיתה ט', עזרתי לך להתמודד עם הקשיים כשעזבת למקום חדש, השנה שהייתה הכי טובה לשתינו, עד שעלינו לכיתה י'.
בכיתה י', את החלטת להמציא ששתי החברות הכי טובות שלי מרכלות עליי. לא האמנתי לך, כן? אבל הייתי מטומטמת וסבכתי את העיניים. הייתי בשתי צדדים במקביל, במקום להתעמת מולך ביחד אתן.
בהמשך של כיתה י', השלמנו מהריב הזה, ואת פרשת מהבית ספר, והתחילו לך הבעיות, איתו, ואני? עזרתי לך ברצון, אבל לקחת ממני יותר מידי, כסף, אוכל, יחס, דאגה, לא היה לי כוחות לזה יותר.
כשעליתי לי'א, בהתחלה הקדשתי לך זמן, אבל אז נהיה לי עומס, ואת התחלת לעבוד, ואני ביליתי עם החברות האמיתיות שלי. כן, ידעתי שפגעת בי, לא ידעתי אז עד כמה.
בהמשך של כיתה י'א, בנים שרק את ואני מכירות כתבו לי, הם השיגו את המספר שלי ממך, למרות שביקשתי ממך לא לעשות את זה. במקביל הסתרת ממני דברים לא אישיים בכלל, פרסמת איתו תמונות באינסטגרם, וידעת שהתאומות יגידו לי את זה כי לי אין אינסטגרם, אפילו העלית איתו דברים לסנאפ ואני ראיתי אותו ברקע ואת הכחשת, הכחשת שטויות כמו זה שהוא קנה לך שרשת ואמרת שאת קנית למרות שלתאומות אמרת משהו אחר לגמרי.
בפעם הראשונה שבן כתב לי בגללך, האמנתי לך, למרות שהוא הראה לי את השיחה שלכם.
בפעם השנייה שבן כתב לי בגללך (שאגב, את אמרת לי מי הוא כי שכחתי שפעם נפגשנו במקרה בחוץ אתך) את הפעם ההיא גם גיליתי באותה דרך, ראיתי את השיחה, אבל הפעם מהפלאפון שלך. מהלחץ הלכתי לשירותים לכתוב לתאומות ולשאול מה לעשות, הבנת שגיליתי ומחקת את השיחה אתו.
שיקרת לי ופגעת באמון שלי כל כך הרבה, ואני הייתי מטומטמת שהאמינה שהיא לא בסדר ( כי את אמרת לי את זה)
ועכשיו, אני מרחמת עליך כי את דיי לבד, חברה אחת שמתי שהוא תגלה את הפרצוף האמיתי והמכוער שלך. את משחקת בבנים, בו, ובאחרים, את דיי לבד, מסוכסכת עם עצמך.
ואני, אמשיך ללמוד ולעבוד ולהיות עם החברות הכי טובות שלי, ועוד חברות טובות אחרות, ואני אתקדם בחייך.
ואני אשתחרר ממך, כי זה לא מגיע לי. נכון, אני לא טהורה, עשיתי שטויות, אבל אני מודעת לזה שזה לא בסדר, ואני ניסיתי לתקן הכל.
ונמאסו לי המשחקים שלך, אז אני משחררת את הכאב הזה ממני. כבר עברו שלושה חודשים מאז שניתקנו קשר, ואני שמחה, כי עכשיו אני סוף סוף נושמת, ועברתי את התקופה של ה'למה היא עשתה לי את זה' ואת התקופה של 'אני כל כך שונאת אותה', ועכשיו אני רוצה להתחיל את השחרור שלך ממני, לתמיד.
גם אם תבקשי ממני סליחה ( אני לא מתכוונת להצטער על זה, אין לי על מה ונמאס לי להצטער על שיט של אנשים אחרים.) אני לא אסלח לך באמת, לעולם.
עברו להן חמש שנים, הן עברו מאוד מהר.
הזמן עובר מהר כש'סובלים'.
ואני לא אוהבת לסבול.