כן. ואולי לא, או שכן?… אין לי מושג.
"מה נשמע?"
שתי מילים, ואין לי איך לענות עליהן.
אני מרגישה שבורה, ללא שום סיבה נראית לעין, אני מרגישה טיפשה כי חשבתי שמישהו מבין אותי.
אני מרגישה מכוערת כי אני לא מפסיקה לחשוב על יופי אמיתי, ועל כמה שלא ניתנה לי הזכות הזו.
אני מרגישה בכיינית כי אני לא מפסיקה להתלונן בתוך ראשי, אני מרגישה רע כי בעצם אני אוהבת לבכות.
אני מרגישה ריקה כי אכפת לי יותר מדי, עד שהלב מתרומם מעודף אוויר ונדמה לי כאילו אני מרחפת.
אני מרגישה מבולבלת, כי התשובה לשאלה ששאלת אינה כל כך פשוטה כמו שהיא אמורה להיות.
אני מרגישה שונה, כי אני אותו הדבר.
"אין לי מושג." אמרתי את האמת.
תגובות (7)
וואו, אני מרגישה כאילו מישהו חתך חלק ממני וכתב את זה פה ._.
הצלחת במשימה. כתבת את זה ממש טוב!
גם לי יש פעמים שאני מרגישה ככה, רק שאני לרוב עונה "בסדר" למרות שלפעמים ממש לא בסדר…
הוו, גם אני עונה בסדר. כן, בהחלט.
ה"אין לי מושג", מופנה אל החבר הכי טוב שלי, שאליו אני מדברת בכנות.
כתבתי את הקטע הזה והראתי לו את זה. זה קצת משעשע, למען האמת. שאני יכולה להעביר את עצמי דרך כתיבה.
אני שמחה שזה מעביר גם אותך ^^
הלוואי עליי… אין לי אומץ לדבר אם אף אחד בכנות.. אפילו לא אם החברות הקרובות שלי..
-.-
ואם כבר עם מישהו, אז זה עם כמה אנשים מהאתר פה, אבל זה וירטואלי אז… :/
אני מבינה לגמרי, ומזדהה לגמרי.
גם לי לא היה אף אחד, עד שממש במקרה, לפני שנה, התחלנו לדבר.
פוקס לגמרי, אז חכי קצת, עוד מעט תורך.
מדהים. מהמם. עמוק נפלא. מרגש. אני מזדהה מכל הלב. תמיד אני אומרת "בסדר" אבל מבפנים, בא לי לצרוח "הכל נוראי, הכל מחורבן!! החיים שלי בזבל!! אני שונאת אותם!! אני לא רוצה להיות יותר בעולם הזה!!בא לי להתנדף מכאן כי אני שונאת את הכל ולא טוב לי כאן!!!" זה מה שבא לי לצעוק. לא להגיד בסדר. גם אליי,נשלחה חברה טובה שמבינה אותי. היחידה שכשאני יגיד שאי בסדר ושאני יצחק עם אחרים כדי להסתיר את זה,היא תראה את העצב בעיניים שלי. הילדה הזאת מלאך שנשלח אלי מלעמלה!!
יש לי כמה מילים להגיד:
וואו. מדהים. ומרגש. מדרג. 5.
אנונימית – כן. כולם ככה. ולכן זה כל כך מטומטם, אם היינו אומרים את האמת, היינו כל כך הרבה יותר רגועים. מצד שני, יש כל כך הרבה אנשים שאני *לא* רוצה לומר להם שאני לא בסדר.
מיקנק (?) – וואו. תודה. ותודה. תודה. שוב.