להתחיל לחיות

עייפתי להילחם
קרבות ללא תכלית
בזבזתי די
ידיי מגואלות דם
לו יכולתי הייתי על ברכיי
מצטער שאני אדם
גאותן

הימים שחלפו, אינם
הימים שיבואו, עודם
כל שרציתי
כל ששאלתי
להפסיק לברוח
להתמודד בכל הכוח
לחיות את חיי
הרחק מכל מה שידעתי עד היום

ברדיפה אחר האושר
רגליי מתבוססות בחול
אני לא יכול
הלב פצוע, מדמם
מחכה לגאולה שתבוא
האם תבוא?

הצעקה כלואה בתוכי
הבכי חנוק בגרוני
מה עוד יש לומר?
מה עוד אפשר לבקש?

וממי???