להתמודד עם הכאב
שיר שמאוד עזר לי בתקופה הזאת. תשמעו בזמן שאתם קוראים.
היום הזה הגיע, כמו בכל שנה. אתה לא נמצא כאן יותר.
סבי היקר, זה קרה לפני 3 שנים. מהיום.
אני מנסה להתמודד עם האמת והכאב, אבל זה קשה.
הכי שבר אותי, שראיתי אותך שם, בבית החולים. מחובר לכל המכשירים האלה.
שתדע שכל הזיכרונות שלי ממך, תמיד בליבי. ובראשי.
הזיכרון שהכי כואב שבכל יום שישי, היינו באים אליכם. לבקר, שהיינו צוחקים. אוהבים.
אבל אתה נפטרת, ולכולם היה כואב. כולם הזילו דמעה, באמת שאני מתגעגעת אליך.
אבל אני באמת חושבת שאתה שומר עלי מלמעלה, כולם אומרים לי את מילות הניחומים,
כמו : "תיהיה חזקה," או "אני מצטערת". אני משתדלת להיות חזקה, ואתה יודע את זה.
אתה יודע מה עוד כואב ? שהמשפחה שלי, שהדודים, סבתא, בני דודים. לא מדברים איתנו ?
ולא שמרו על קשר ? הם פאקינג גרים בית לידי. הם גרים לידי ! אני עוברת ברחוב, והם לא אומרים מילה. אפילו לא שלום. ועצוב לי סבא.
זה כואב מאוד. שהמשפחה שלי, לא אומרת לי שלום. שסבתא אף פעם לא התקשרה להגיד מזל טוב ? אף פעם לא באה לבקר ?
אז סבא, תדע שאני מתגעגעת אליך מאוד !
ושאתה חסר לי כל כך. אבל אתה תמיד תיהיה בליבי.
הרצל בן סינה ז"ל
תגובות (2)
אני כלכך מצטרת נוטי. כלכך. אי מרגישה את מה שאת מרגישה, למרות שלא עברתי. את התאומה שלי, אני לא יכולה לראות אותך עצובה. שאת עצובה גם אני. שאת שמחה גם אני. שאת עצבנית גם אני. שאת בוכה גם אני איתך. אני פה בכל מצב. את יודעת שתמיד את יכולה לפנות אליי, לפרוק. את תעברי את זה כמו גדולה. STAY STRONG בהצלחה חיימשלי. אני תמיד פה בשבילך תאומי. אוהבת אותך <3 <3
תאומה שלי, נוטה. אני כל כך אוהבת אותך ! את לא מבינה כמה !
באמת תודה, שאת לצידי, בטוב וברע.
כל מה שאת צריכה אני פה !!
חיים שליי ! אני כל כך מעריכה את זה שאת הכתף התומכת שלי !
כל ילדה אחרת כבר הייתה רצה לרכל.
תאומי אוהבת מלא !