כמו ברק ביום בהיר

קמתי לעוד בוקר רגיל קיבלתי הודעה משמחת מחברה שלי עד ששמעתי אותה בוכה ומדברת בטלפון היא שאלה מה מצבו ביאוש היא התחילה לבכות עוד יותר עדיין לא הבנתי מה קרה.
שאלתי מה קרה היא אמרה הוא נפצע מתאונת דרכים מצבו קשה הייתי בהלם לא ידעתי איך להגיב היא התקשרה אליה עוד פעם מה מצבו שאלה שוב הוא איננו היא אמרה והתחלנו לבכות.
באו שכנים שאלו איך אתם יודעים שאלנו זה בחדשות וניסו להוציא פרטים סגרנו את הדלת והמשכנו לבכות.
הדבר הראשון שעלה לי לראש זה למה אלוהים למה רק את הטובים אתה לוקח למה שני אהובים בשנה אחת עדיין לא הצלחנו להתגבר על האבדה הראשונה עכשיו את לוקח גם אותו.
אנחנו מחכות שהוא יבוא לקחת אותנו אני מתארת לי מצב שבו אני נכנסת לחדר כולם שבורים, בוכים ואני מתחילה לבכות ונשברת איתם.
עדיין לא מעכלת שזה קרה הכל נראה כמו טעות אחת גדולה כיאלו הוא חי והוא יחזור זו רק טעות.
חשבתי שקמתי ליום רגיל אבל כנראה שרגיל הוא כבר לא היה.