לעמוד, ליפול ולהתפרק…
אני מחייכת ומתרחקת
לא רוצה עוד את הכאב
אני סובלת ושותקת
בוכה ומתנצלת
מחייכת ומשקרת
אומרת שהכול טוב ולפעמיים זה נכון
אך לפעמיים פשוט רק מנסה להסתיר דיכאון
אני לא יכולה עוד לסחוב את כל זה
אני נופלת ונשברת, מוצאת את עצמי על הרצפה
מפחדת מהתגובה שלה
אני לא יכולה לבכות
הזמן עוצרת מלכת
והכאב לא חושב עוד פעמיים
הוא תוקף את הלב ונעלם
כאילו מעולם לא היה קיים
והדמעות מתייבשות
ולאחר יומיים מתחדשות
ושוב אני שותקת
ולעולם מחייכת
ממשיכה לסחוב ולחייך
ממשיכה לעמוד, ליפול ולהתפרק…
תגובות (9)
תגידי על מי כתבת את זה? לא הבנתי את חושבת שאת בסדר ואז נישברת בלי שום סיבה?
ואגב, יצא לך יפה!
אני מכיר את ההרגשה הזאת..
התקופה המבולבלת , שאתה לא יודע מה עובר איתך.
בהתחלה תרגישי שמחה, ואז עצובה, ואז שמחה, ואז עצובה בלי סיבה !
בסוף זה יעבור, והכול יהיה בסדר…
את הכי טובה שיש אחותי אין עליך אוהבתותך.
אל תתכחשי לרגשות שאת מרגישה, אל תנסי לשים אותם בצד!
יפה שלי התגעגעתי קודם כל.
דבר ראשון את צריכה להבין שאת בגיל ההתבגרות, את צריכה להבין שזה ההורמונים -משתוללים בך, את פעם עצובה, פעם שמחה.
החיים יפים, אם תהיי אופטימית ותאמיני שהכל יהיה בסדר ואת תשתקמי ותרגישי טוב את בהחלט תרגישי כך.
כשאת עצובה ואת מרגישה מדוכדכת תנסי לעשות משהו שמעודד אותך, לדבר עם חברה, עם ידיד, עם אמא, עם אבא.. מישהו.
ואיתי!
אני אפתח איימייל ותדברי איתי ככה
תנסי לחייך, כשמחייכים אנדרופילים נשלחים לראש ומיד נהיים שמחים
דבר שני- אני בול כמוך! אני גם מרגישה שאני עצובה ומפחדת מכל דבר, משקרתלכולם שאני בסדר, רק שיעזבו אותי לנפשי ויתנו לילהתפרק בחדר בשקט.
להתפלל שמישהו ייקח אותי.
אבל זה לא נכון…
צריך לקוות לטוב, החיים יפים ונהדרים! ונוני את מדהימה! בתחילת דרכך!
דבר שלישי- תעשי דברים שאת אוהבת, תנסי להירשםלחוג ריקוד, לחוג בישול, תבשלי בבית, תרקדי בבית.
תעשי ריצות, תקפצי בחבל. תוציאי אנרגיה ככה בערב תערדמי מהר ולא תחשבי יותר מידי. ותלכי לישון מוקדם בערב ככה תרדמי ותהיי שמחה ורענהנה לבוקר למחורת
אני אגיד לך ממה את צריכה לשמוח?
מזה שיש לך למי לשקר ולהגיד שהכל בסדר!
אצלי אין למי להגיד את זה ואני רק בוכה לחברות שלי על החיים הקשים שלי.
את לא צריכה תמיד ליהיות שמחה! עכשיו זה הגיל שכל דבר קטן יכול להציק לך ולגרום לך לבכות.
בגלל שאת רק בתחילת גיל ההתבגרות (אם אני לא טועה) אז הכל נראה לך כל כך ביג דיל אבל זה לא ככה!
תחשבי רק חיובי תמיד ותנסי למצוא בכל דבר משהו טוב! גם אם נראה לך שאין באותו הדבר כלום…
אני אוהבת אותך ומקווה שתסדדרי ותרגישי יותר טוב(:
מזדהה לגמרי!
יש לי המון פעמים שבמשך היום "הכל טוב, הכל בסדר" כמו שאת אומרת, אבל בערב אני פשוט נכנסת למעין דיכאון ומתחילה לבכות…
זה קורה כמעט לכולם… זאת לא בעיה… זה אחד הדברים שהאתר הזה עזר לי להבין: יש המון בנות בכל מקום שנכנסות לדיכאונות חולפים וששום דבר לא דפוק בי בגלל שאני כזאת!
אין לי עצה מועילה אבל הכי חשוב לא לתת לזה לגרום לך לשקוע!
חחח הלילה אני לא אבכה
כי לראות את 1D day
זה אחד הטובים שיש לפני השינה!!