לעשות משהו, בלי לחשוב, ולפגוע, בלי לרצות לפגוע…

אני עושה המון דברים בלי לחשוב לפני הפעולה אם זה יכול לפגוע בי או בסובבי,
לרוב אחרי שאני פועלת, כמה דקות אחרי אני מוצפת רגשות אשמה, ויש לי סיבה טובה. וכשיש לי הרגשה רעה, אני מספרת לאמא מה עשיתי, ואם זה רע אז היא כועסת אבל מוצאת פיתרון, אבל כשאני עושה מעשה שפוגע באמא, אי אפשר בכלל לפנות אליה, היא כל כך כועסת, או לפחות כך היא מראה את זה שהיא פגועה…
אתמול פגעתי באמא שלי, ועד עכשיו לא הצלחתי לפנות אליה כי היא התעלמה, אבל לפני כמה דקות, כשבאתי אליה, היא ענתה לי, אבל הרגשתי שאי אפשר לדבר איתה, כי היא ענתה לי בכעס… הבנתי שעדיף לי להניח לה עד שתירגע, אבל בזמן הזה שאני נותנת לה שקט, אני מתפוצצת מרגשות אשמה, אני סגורה בחדר שלי, אני בועטת וחובטת בקיר, הקיר כבר סדוק… אני מנסה להשתחרר, אני מרגישה את הדופק המהיר שלי בחזה, ואז הפחד משתולל בי, וזה עוד רגע שאני צריכה את אמא, אבל אני לא יכולה להציק לה יותר…. וכל מה שקורה זה הצפה של רגשות כגון כעס, עצב, נואשות, דיכאון ועוד כל מיני, והרגשות האלה כל כך חזקים שהם מובילים אותי לרצון אחד רע, רצון להתאבד, וזה לא חדש לי שאני רוצה למות, אבל כל פעם הרצון הזה פוגע בי חזק! וכל מה שקורה כאן, זה למעשה בגלל שטות קטנה שעשיתי, שהיא למעשה כל כך קטנה, ואם רק הייתי חושבת במי אני עלולה לפגוע, לא הייתי מגיעה למצב בו אני עכשיו… אבל זה מאוחר מידי, ועכשיו, כל מה שנותר לי זה להיות נואשת ולבקש עזרה….