השעה 02:24, אני ערנית למדי. כואב לי כל הגוף. אני מאוד חלשה, ניסיתי הכל כדי להירדם. זה לא אפשרי.! אני בספק אם מישהו יקרא את זה, ואם כן זה בטח יהיה בבוקר. בלבלול השעות הזה,עוד יעלה לי ביוקר.

מה ביקשתי בסה"כ???, [ אשמח אם תקראו..]

22/01/2014 716 צפיות אין תגובות
השעה 02:24, אני ערנית למדי. כואב לי כל הגוף. אני מאוד חלשה, ניסיתי הכל כדי להירדם. זה לא אפשרי.! אני בספק אם מישהו יקרא את זה, ואם כן זה בטח יהיה בבוקר. בלבלול השעות הזה,עוד יעלה לי ביוקר.

שוב, שוב אותו סיפור. אני חולה.
שוב, שוב אותו סיפור, אני לא נרדמת
אין לי בית ספר שבוע. " כיף לך." הם אומרים לי.
ח,ח,ח כיף?, אתם באמת חושבים שלשבת בבית במשך שבוע עם אספקה לא קטנה של ניירות, שפתוני יובש,ומסטיקים בשביל הרגשת טעם[ למרות שלדקה זה עוזר, לא ליותר!.]לקפוא מקור. לרתוח מחום, להישתעל כל שנייה, עד כדי כך שלאכול אפילו אי אפשר. שלא לדבר על לשתות.
אני לא מצליחה לישון כי הכל כואב. לא יודעת איך להצליח להירדם.
אז כתבתי סיפור. אז כתבתי שיר, רקדתי ריקוד, ופצחתי בזמיר.
עשיתי הכל, בשביל אותי לעייף.
ומוחי מחוסר תעסוקה עומד להתעלף.
אני לא יודעת מה לעשות. נמאס לדבר לקיר שאין לי אל מי לפנות.
ומה אני מבקשת?, בסה"כ עזרה. דיבור. אמרת מילה. חיזוק.
אני מעדיפהל ללמוד את המערכת שלי [ בימים האורכים, שיכולה להגיע עד שבע בערב.] מאשר להיות חולה כאן, שאפילו לא יכולה לישון.
הכל בגלל עבודת חקר עם חיידקים.
אני מרגישה מותשת. וזה מוזר.
אני מרגישה שאני יכולה להעיר עם השיעול החזק שלי כפר.
אני לבד. כולם ישנים.
מרגישה מעט חסרת אונים.
זה לא הכאב הרב שמפריע.
זה רק ההרגשה הזאת של למה זה לי מגיע?.
אני לא ביקשתי כמעט כלום.
אני לא ביקשתי המון.
אני רק ביקשתי לישון.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך