מה נהייה מאיתנו?

אתמול לפני שנרדמתי, חשבתי על מה לעזאזל קורה בעולם הזה.
אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל, אבל אני מקווה שמההתחלה.
טוב אז ככה, בואו נדבר על סוגיית המין. למה מין זה כל כך מוכר? למה ילדות בנות 14, צריכות לרקוד כמו חשפניות ? למה מישהי בכלל חושבת שככל שהיא יותר 'מינית', יותר יאהבו אותה? שלא נדבר על זה שיש אנשים כל כך אידיוטים בעולם שלנו, שחושבים שזה לגיטימי לאנוס או להטריד או להתייחס כאל זבל, לאותן בנות, בשל הלבוש וההתנהגות הכללית שלהן.
למה, באתר אינטרנט תמים שאמור לעזור לנערים ונערות, רוב האנשים כבר מתחילים או מתחרמנים אחד עם השני\ה? למה אי אפשר פשוט לדבר? למה כל כך נחוץ להרוב חבר\ה? למה אנשים חושבים שהם לא שווים אם הם בתולים? ממתי בתולים נהייה סתם איבר בגוף לבנות, או סתם 'תואר מזלזל' לבנים? למה הכל חייב לעסוק בזה? אני זוכרת שמישהו באתר הזה אמר לי, שהשינוי שהגוף שלי דורש, זה סקס, אויש נו באמת, אני ממש לא מוכנה לזה נפשית! וזה ממש לא יפתור לי את הריבים עם אנשים, או את ההתמודדות עם מה שנלקח ממני. למה אני צריכה לנחם את חברה שלי מפרידה של קשר ארוך, כשהיא הבינה שהיא נוצלה ברוב הזמן?
למה צריכים לצאת שירים שמדברים על איברי גוף מיניים שקופצים? למה זה כבר נורמלי לראות בנות כמעט ועירומות ברוב השירים, גם שירים שמדברים על אהבה או מסיבות וחיים מלאים?
למה הכל כל כך רדוד, ובלי תוכן? למה אנשים מתלוננים על הכל, אבל מתנהגים בדיוק כמו כל האנשים שהם מתלוננים עליהם?
נעבור לסוגיה אחרת, לימודים. למה אני מרגישה שאני בין היחידים שבאמת אכפת להם מהלימודים שלהם? למה אני מרגישה ממש מבודדת כשאני עסוקה בלימודים שלי, בזמן שההיא יוצאת עם החבר? או שלהם יש דברים חשובים יותר לעשות כמו לראות טלוויזיה? למה אנשים מתייחסים ללימודים כאל משהו רע? למה יש לי אנשים בחיים שזה נראה להן הגיוני ולגיטימי לחלוטין להפסיק ללמוד ולחיות כל יום בקניון ולבזבז כסף על שטויות?
ולסוגיה נוספת, מסיבות. אויש, זה כל כך לא אני, שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא משעממת, נדמה לי כמובן, ככה זה מרגיש, בכל אופן, מסיבות זה דבר ממש לא טוב לטעמי, המסיבות שיש היום, במועדונים, שגם שם זה לגיטימי לילדים בני 13-17 להתלבש קצר ומיני בשביל למצוא חן בעיני כולם, כי ככה זה עובד לא? למה אני צריכה לשמוע מחברתי בת ה14 שהיא הולכת למועדון בעיר אחרת, עד 4 בבוקר? משהו לא בסדר איתי, או שאני בין הנורמליים הבודדים שחושבים כמוני?
עוד סוגיה מעניינת, זה דווקא לא נוגע רק לנוער, זה קשור גם להורים. אני וההורים שלי בריבים, תמיד, ככה זה היה תמיד ? לא ממש, אני לא מבינה מה השתנה, אבל למה הורים חושבים שמותר להם להתנשא אלי? מה עשיתי להם כבר? לא דיברתי איתם על שום דבר, דיברתתי בנוכחותם ולא על דברים פוגעים, ושוב ההתנשאות המעצבנת הזאת, זה ריבים שלא תורמים בכלום, וזה מה שהם רוצים? להרחיק את הבת שלהם? אוקי, החלט שלהם. יש גם את ההורים החברתיים האלו, והאלו שמגזימים ונותנים לילדים שלהם לנהל את החיים שלהם, אבל למה לעזאזל, ההורים לא עוצרים את זה! אני ילדה טובה, אני כן עושה שטויות, וכן לא מושלמת, אבל באים אליי בטענות, כשאני מרגישה בין הנורמלית היחידה כאן! הכל כמעט זה משחקי אגו וצביעות ולמי יש יותר וכמה. למה ההורים לא עוצרים את המצב הזה? זה משהו שכן פוגע בנו, בדור החדש, וצריך לקום ולעשות משהו!
והסוגיה הכי מעצבנת, זה המראה החיצוני! אני רזה, אבל לא מידי, יש לי חלקים שאני לא אוהבת, ואני לא מדגישה אותם, אבל זה פשוט כל כך מעצבן אותי שאנשים עושים הכל כדי להיות מושלמים, אני כן מנסה לשפר את עצמי, את המראה, אבל באהבה והערכה רבה לעצמי, ואני לא עושה את זה בשביל אחרים!
והסוגיה שאף אחד כמעט לא אומר את מה שהוא באמת חושב, אבל זה כבר משהו ממש מורכב.
הייתי רוצה לדעת אם אני היחידה, שמשתגעת מזה כבר, או שיש עוד נורמליים שמחרפנים בחלל של אמונה, שמשהו ישתנה, כמוני.