מישהו שומע אותי?
מאז מה שעברתי אני לא אני , איבדתי את עצמי ניסיתי לצאת מזה באמת השתדלתי הלכתי לפה ולשם ואף אחד לא עזר … מנהלת דיאלוג עם עצמי בראש אני מרגישה שאני עוד שנייה משתגעת … רק חושבת מה היה אם הייתי פועלת אחרת . השנאה העצמית שלי רק הולכת וגדלה והכי הזוי על כך שהייתי מי שאני על כך שלא הייתי איך שאני היום וזה דפוק כי רק זמן והחיים משנים בן אדם אבל אני לא מפסיקה לכעוס על עצמי על הטעויות שעשיתי היום אני השתנתי בעקבותם אבל הייסורים לא מניחים לי … ושיט אני רק רוצה חיים נורמטיבים לקום לעבוד להקים משפחה… לפעמיים אני חושבת שלא רק שלא אצליח לחיים כאלה אלא גם שאסיים את החיים בבית משוגעים לפעמיים אני מרגישה מרוסקת שאין לי מנוחה… להיות מוקפת בהמון אנשים ואף אחד לא מבין מה אני עוברת באמת כי רגש קשה להסביר ולהמחיש במילים אדם מגלה את הכוחות שלו כשהוא בתחתית ולפעמיים הרגשתי חלשה אבל רק שבאמת הגעתי לקושי האמתי שלי הבנתי מה זה כאב בחיים . אם רק הייתה לי אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור… אבל להישאר עם האופי שנהיה לי נותר לי רק להתפלל אמונה זה הדבר היחיד שיכול לתת תקווה וכוחות ה ' שומע תפילת כל פה וכל דבר בעיתו … יהיה טוב בסופו של דבר
תגובות (1)
אני כבר כמה דקות, רושם ומוחק שורות בניסיון להגיב, והדחף להגיב חזק מהצורך שלי לדייק. אני לא יודע מה אני בדיוק רוצה להגיד, אבל הקטע שרשמת, נראה כמו דף מיומן שהיה יכול להיות של הרבה אנשים, ויש בו גם קצת ממני. אז התשובה היא כן. יש אנשים ששומעים אותך ורוצים לחלוק איתך את הכאב הזה, ולשמוע יותר על החוויה שלך, אם תסכימי לספר, כי כל עוד את היחידה שמתמודדת איתה, היא תמשיך לדמם. אני לא יודע, אם לא פרטת בגלל בושה, כי פחדת שאחרים ישפטו אותך כמו שאת שופטת את עצמך, אני חושב שתגלי הרבה יותר חמלה משאת חושבת.