מישהו?

לא, אני לא אבזבז עוד רגע אחד כאן.
אני לא אחזור.
אתם תתגעגעו אלי כשאלך.
הצביעות, היא אוכלת לכולם את הראש.
החיים שלך נהפכים למה שהם כשאתה שם אותם במקום האחרון. תירוצים.
ואני לא אבזבז כאן עוד רגע.
אני לא אחזור.
העולם קורא לי.
האומללות, היא כבר לא מתאימה לי.
תתגעגעו אלי כשאעלם.
אני לא אסתכל אחורה.
כשאגיד לכם שלום.
אשאיר את החור הזה מאחורי.
היום, אקח את מה ששלי.
כל רגע מבוזבז, זה סיכוי שהולך.
זה תלוי בך אם להמשיך לחיות ככה.
או אולי לעשות משהו.
העולם, קורא לי. אני מאחרת.
אתם תתגעגעו אלי כשאלך. אתם יודעים שאני צודקת.
וזה כבר יהיה מאוחר מידי. כי אתם יודעים שלא אחזור.
אני יכולה ללכת. נמאס לי להסתובב כאן כבר.
אני לא היחידה נכון?
כל כך לא מחוברת. וזה כל כך שונה בראש שלי.
נמאס לי להסתובב. אני אלך.
אני שוכבת ערה. צועקת.
אפס כוחות משיכה.
המשימה שלי כבר הסתיימה.
הלילה, אני שואלת לעזרה.
מי ששומע את קולי, שיבוא. אין לי אחר.
כי כשאלך מכאן. לא אחזור.
אני לא רוצה להיות במקום שבו אני מבקשת עזרה מקופסה קטנה.
עם האנשים שהעולם שכח.
אני הולכת. סיכוי אחרון לעזרה?
אף אחד לא שומע?
אני הולכת. תתגעגעו אלי כשאחזור.