ממשיכה בגלל דבר אחד

אופיר2 04/01/2014 635 צפיות אין תגובות

"תודה" אמרתי בחיוך כשתהילה העניקה לי זר פרחים, ורדים אדמדמים כיסו את הגבעול הדק.
"מזל טוב" הוסיפה ונשקה לי בלחי, חייכתי חיוך והלכה לדרכה.
"קחי" אימא נתנה לי מתנה גדולה ועטופה בפרחים קטנים.
"תודה אימא" אמרתי בבישנות ונכנסתי לחדרי, רוצה לראות את המתנות.
פתחתי את המתנה הראשונה, ראיתי זוג חצאיות ארוכות כפי שנהוג ללבוש אצלנו.
חולצה לבנה עם צאוורן הייתה מצורפת בסיכה יחד עם החצאיות.
ראיתי פתק מצורף לפתח המתנה, והתחלתי לקרוא:
"אביה, אני אוהב אותך מאוד מאוד!
תמשיכי להיות ילדה מצטיינת, תמשיכי להיות ילדה שהוריה גאים בה.
תמשיכי ללכת אחרי ה', ותזכרי שהוא תמיד איתך, גם כשאת עצובה לפעמים.
מזל טוב ומהנה, אוהב מאוד מאוד, אבא!".
דמעות מילאו את לחיי המלאות.
ניגבתי את הדמעה הבודדה שזלגה לאורך הלחי, מחכה להכנס לפה.
אם ה' קיים, למה אתה כבר לא פה? למה אתה לא יושן בבית?
לא בא לבקר אותי לפעמים?
המון שאלות הציפו אותי לאחר שקראתי את המכתב.
רק רציתי לראות שוב את אבא, לחבק אותו חיבוק גדול, מלא בחום ואהבה.
"את בסדר?" אימא אמרה מבעד לדלת, כנראה שבכיתי חזק מידי.
"כן" סננתי ואספתי את כול העטיפות שהתפזרו על הרצפה הקרה.
"אני בסדר גמור" מלמלתי לעצמי וקמתי, נושמת נשימה עמוקה ופותחת את הדלת.
ממשיכה בגלל דבר אחד- ה' שבשמיים!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך