משנים לנו את המחנכת! :'(
היא התקשרה אליי,
אומרת את הבשורות,
הדמעות מציפות,
את עייני הכחולות.
שתינו חושבות,
על העבר,
של שנתיים,
תמימות שמכבר,
היו כול כך יפות,
ותמימות,
ומתוקות.
ושנה אחורנה ביוסודי שמים לנו אך ורק תלאות.
למה?
למה?!
צרחתי במקללחת,,
בוכה,
מקללת
שועטת,
בועטת.
צווחת.
אל לא שוכחת.
שאת המחנכת משנים.
וזה כול כך מאכזה וכואב!
תחזרי לאה! תחזרי.
אל תלכי מבלי משוב,
פן נשכח את כול השניפ היפות….
תחזרי!
תגובות (4)
אווו…. :(
וואוו , את עד כדי כך קשורה למחנכת שלך ?
תמיד כיף לשמוע על אנשים שמחוברים למחנכת שלהם, הרי זה אחד התפקידים שלה. ואם נקשרת אליה כל כך, סימן שהיא בהחלט מחנכת טובה! (גם לי יש כזאת, אז אני מכירה את ההרגשה).
אני בטוחה שתסתדרי גם בלעדיה, אחרי הכל, את מה שהיא נתנה לך בשנים שבהן היא חינכה אותך, אף אחד לא יכול לקחת.
קורן- כן, בובו- את יודעת הכול, ולוסי- תודה רבה :)