סיכום שבועי: google maps, תקרה מתפוררת וגברים באודם ורוד

אלהקנטי 03/10/2014 715 צפיות תגובה אחת

ובכן, עבר עליי שבוע איך לומר.. מרתק.
גיליתי מחדש את אהבתי לgoogle maps המדהים. ובעיקר בכפתור הstreet view.
כפתור הstreet view הוא בעצם איש כתום קטן, כן, כן, שנמצא בתחתיתו של אתר המפות האהוב ומשמש לצילומים של המקומות, זאת אומרת, תמונה פנורמית של הרחוב שאפשר לבחון אותה.
בסביבות גילאי שבע שמונה הייתי מאוהבת בכפתור הנל. הייתי מטיילת לי ברחבי ישראל ובכלל, בעולם.
היום, בשעה שניסיתי למצוא מקום מפגש נורמלי לתחילת הרכיבה, הבחנתי באיש הקטן ולא יכולתי לעצור בעצמי מלפתוח את ג'יאוגסר ולהתחיל לשחק עד שנשמתי תצא החוצה.
ובכן, כמה שג'יאוגסר הוא משחק מטומטם כך הוא גאוני, המשחק "זורק" אותך במקום כלשהו בעולם ומטרתך לסמן על המפה את המקום שבו אתה נמצא, אתה יכול ללכת צעדים קדימה ואחורה, והנקודות שלך נקבעות לפי הקרבה למקום, אתה יכול לזהות לפי שלטים, דגלים, שפות, מבנים וכדומה.
לאחר ככמשהו שהיה נראה לי ככמה דקות בחנתי את השעון ונחרדתי לראות שבזבזתי שעתיים במשחק בג'יאוגסר היקר.

לפני כיומיים חברתי הטובה והג'ינג'ית, אלה, באה לביקור, בסביבות השעה שמונה וחצי, שכבר היינו מרוחות על הספה ותוקעות את עינינו בסטנד- אפ אילתורים של אדיר מילר, שמענו לפתע טפטוף, איזה טפטוף, זרם מים אימתני וממוקד שיצא היישר מהתקרה שמעל לכניסת הבית שלנו.
כמובן שישר נחלצנו להביא דליים וגיגיות עד שכל הרצפה הייתה נראית מאוד.. מיוחדת.
מסתבר שזהו סוג של נזילה, ובאותו רגע הודתי לאלוהים שהוריי רק התקלחו ואינם הלכו לעשות את צרכיהם, שכן הכל יורד למטה..
כתוצאה מכך אני ואחותי היינו חייבות לנהל את כל חיינו בשירותים בקומה הראשונה ולהתקלח בבריכה בחוץ, אנחנו, החרגולים, והחרקים המתים.

לפני ככמה שעות, קיבלתי בהפתעה טלפון מחברי הטוב, שון, שהזכיר לי שקבענו היום, אחרי שאמרתי לו שהוא מוזמן לצאת, ואחרי כמה מלמולי פאק וסידור תחתונים עקשי בארון, התחלתי להכין, את "סביבת העבודה" שלנו.
למזלי, שון גר בהרצליה, שזוהי נסיעה של 20 דקות, ועד שהוא הגיע עליית הגג שלי הייתה מסודרת להפליא.
וכך, בזמן ששון עשה את הדברים האהובים עליו כמנהגו, ליצור אנשים ב"סימס" בחולצות ורודות צמודות ואודם ורוד בוהק, אני הייתי עסוקה בללכלך כל פינה בפרקט הכהה בצבעי אקריליק ולאכול עוגת תפוחים, ובכן, זוג להפליא.

בעוד ככמה דקות, אני יוצאת למקום המפגש שלי ושל חברותיי, לרכיבת יום כיפור ארוכה אחרי ארוחה מפסקת מושקעת למשפחתנו, שכן, אף אחד מאיתנו אינו צם.

גמר חתימה טובה לכולכם.


תגובות (1)

חחחחח אני אוהבת את אדיר מילר! ולמה את לא צמה? זה מרזה חחחח אני לא אגיד לך באמת מה לעשות, תהני ברכיבה, ונראה לי אני יאהב את השון הזה חחח

03/10/2014 20:19
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך