סיפור מאורגן
"הי שרון" אמרו לי כל הבנים. "מה איתך?" "אנחנו רואים שאת מהממת!…" אמרו י בהערצה. 'הם פשוט סתמיים'- חושבת לעצמי. מחכה כבר לסיום יום הלימודים. כל הבנים בכיתה דלוקים עליי. לא אכפת לי. אף אחד מהם לא מעניין אותי… הבן היחיד שאני אוהבת הוא ג'יימס.
אוי, אני צריכה להציג את עצמי. אז ככה:שמי שרון, אני בכיתה ז' ומלכת הכיתה.חברותי מקובלות גם הן כי הן בליגה שלי…. טוב, האופי שלי: חמודה, יפה, חכמה, מאורגנת…. אני אוהבת: לכתוב סיפורים, לצייר, לשחק עם חברותי, להחליט על דברים… יותר מכל אני אוהבת את ג'יימס.
כבר הזכרתי את ג'יימס מקודם. הוא בן חלומי. יש לו מה שצריך: חכמה, יופימעלף, חמידות, דיבור מסוגנן- הכל! ובגלל זה אני מתה עליו.
ואני גם אוהבת לכתוב ספרים. אז בגלל זה חיכיתי לסיום יום הלימודים. שאוכל לסיים את הסיפור שלי. טוב, אגמור את הפרק…
תגובות (7)
יפה מאוד!
(ניצן)
זה מאוד יפה (:
אני רוצה עודדדד!
חחח זה אומר תמשיכי בשפה החייזרית שלי:)
שלום לניצן,
אני מרגישה מעט מבולבלת כשאני קוראת את הסיפור המאורגן שלך, מפני שיש חוסר מסויים בעלילה. כתיבה, היא דבר מסתורי, מיוחד, אבל יש בו חוקים. כמובן, שישנם חוקים רק כדי שנוכל להפר אותם, אבל יש חוק אחד שאסור להפר, וזה עקבי עד שיש לך לפחות חמישה ספרים שהוצאו לאור: אף פעם לא כותבים כמו שמדברים.
כאן, את כותבת כמו שמישהו, או מישהי היו מספרים את הסיפור בעל פה, וזה גורם לכך שהסיפור לא יישמע מאורגן בכלל, יש חוסר בעלילה ותארים, ובאמת: קצת חסר פה סיפור.
אני מציעה לך לשכתב, בעזרת הקראה בעל פה או בעזרת מבוגר אחראי (שזה מה שאני לפעמים עושה).
בהצלחה!
ממני: ליסה.
תודה לכולן
וליסה, אני אדבר עם עומר שתשכתב….
יפה מאד תמשיכי ♥
תודה