ספרים
איכשהו, תמיד נשארים לי ספרים אחרי הכל.
אני לא יודעת להסביר את זה ולעולם לא אצליח אבל איכשהו בסוף, אחרי שמסיבות כאלה ואחרות דרכי נפרדות מאנשים, נשארים לי הספרים שלהם.
אין לי מושג איך זה קורה.
הם נאגרים ונאגרים ויש לי מדף שלם של ספרים שהם בעצם אנשים שהיו חלק מחיי.
ויש לי עוד ספרים.
אותם אני מחביאה בארון מתחת לשידה כי אותם אני לא רוצה לקרוא.לעולם. ועדיין למרות שהעלו אבק ועובש אני לא מסוגלת לשים אותם בספסל ברחוב.
כל פעם שאני פותחת ספר, אני קוראת אותו וזה מקסים אותי.ככה אף אחד מהם לא עזב, לא ברח, לא בגד, לא צעק ולא התחתן עם אחרת.גם אני מצידי לא בכיתי ולא נסעתי ב2 בלילה לחוף. שנינו לכודים בין הדפים הלבנים ולבנים פחות וכל דף וכל אות זורקים אותי אחורה.
אני שומרת את כולם.
תגובות (1)
יפיפה!