ספר ראשון שכתבתי מזה זמן רב מאד מאד והנושא הוא עלייתי ארצה
ספר זה מוקדש להורי היקרים זיכרם לברכה !!!!
ספר זה כתבתי לפני זמן רב והוא מתאר את עלייתי ארצה בגיל מאד צעיר ואת כל הקשיים יחד עם השמחות להגיע לארץ שלנו
השעה 4 לפנות בקר. פתיתי שלג דקיקים יורדים ומקשטים את הרחובות בשטיח לבן וזך . הרגשה מדהימה. לתוך הרחוב היפהפה באוויר צלול פשוט נפלא יוצאת משפחה מביתה מזה עשרות בשנים, משפחה די אמידה, מקובלת מאד מאד על כל הסביבה, משפחה שמשאירה מאחוריה את כל מה שבנתה במהלך שנים רבות, את כל הרהיטים היפהפיים, ספות העור בצבע בורדו בוהק, עם כורסאות תואמות, שולחן קטן מגולף בידי אומן והוא כמובן מקסים ביופיו, את כל השטיחים הפרסיים שכיסו באצילות את ריצפת הפרקט בכל הדירה, את כל העושר ששרר בכל פינה ופינה של הדירה הענקית והמסודרת בטוב טעם (טעמה של אמי שהיה טעם אריסטוקרטי אצילי פסנתר שהילדה הבכורה אהבה כל כך לנגן בו ויש לה שמיעה אבסולוטית , כך לפחות לפי מורתה – אך המשפחה כולה דריכות, כולה צהלה ,כולה תקווה, כי עידן חדש מגיע , עולים לארץ ישראל, ארץ אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב הארץ שתשאב אליה מכל קצווי תבל את כל היהודים הפזורים ברחבי העולם וסוף סוף יתאחדו יחדיו ותהיה להם – לנו מולדת, הארץ המובטחת הארץ ששייכת , רק ליהודים ליהודים בלבד.
תגובות (0)