מלאך ספיר
אני אוהבת כשמגיבים והפעם זה חשוב!

קוראת,ומדמיינת.

מלאך ספיר 17/03/2014 584 צפיות 9 תגובות
אני אוהבת כשמגיבים והפעם זה חשוב!

תמיד כשאני קוראת ספר אני שוקעת בחלום.
לפעמים אני מעדיפה לקרוא ספר ולא סרט במיוחד כשהסרט על ספר שקראתי…
כשאני קוראת הדמייון שלי רוקם סרט שכולם היו מתים לראות!
אני נולדתי אם הדמיון ואמות איתו ורק עכשיו אני מבינה שאני קיבלתי כוחות: כוחות הדמיון שתמיד משפרים את הכל.
אני יודעת שלא כולם בעלי דימיון כמוני אבל אני עדיין חושבת לפעמים שיש לכולם ומתאכזבת קשות.
אני יודעת שכאן אני פחות מתאכזבת ופוגשת אנשים אם דמיון כמוני אפילו חזק ממני! וזה מרגיע אותי.
יש כאלה שחושבים שה דמיון זה אביזר לא נחוץ אך הם טועים בגדול!
מה לדעתכם דימיון?


תגובות (9)

אהבתי =)
לדעתי דמיון זה חלק מהמחשבה, מהחיים. אני, לדוגמה, בלי דמיון חצי ממני כמו נעלם. דמיון זה חלק בלתי נפרד ממני. כשאני קוראת ספר, אני שוקעת אל תוך-תוכו. אבל לא רק זה, אני גם מפעילה את הדמיון. אני מדמיינת גם דברים שלא מתוארים בספר, את הסביבה ביותר פירוט, את האנשים, את הדמויות. אפילו דברים שוליים, כמו חיות או מודעות רחוב. אני אוהבת לדמיין. זה למה אני גם אוהבת לכתוב, למעשה. כי גם כשקוראים, גם כשכותבים, הדמיון מופעל. הדמיון פועל ושואב אותך אל תוך ההנאה המירבית ביותר, כשאתה יודע שאם לא יכולת לדמיין את זה הספר לא היה כזה מעניין. כשכותבים, הדמיון הוא מי ששולט, לא המחשבה ההגיונית. אם הדמיון דוחק בך להוסיף משהו לא הגיוני (בכלל), אתה תוסיף את זה. כי דמיון זה לא המציאות, לדמיון אין חוקים. זה משהו חופשי.
לי יש חתיכת דמיון מפותח. אב ממש מפותח. זה כיף =)

א.מ.ש.
נ.ב: סןרי שחפרתי…

17/03/2014 09:57

לדעתי יש הרבה תכונות טובות לבני אדם, יש בני אדם אמיצים, טובי לב… כל אלו תכונות מצוינות, אבל לדעתי דמיון מפותח הוא התכונה הטובה מכולם.
אנשים עם דמיון יכולים למצוא יופי בכל דבר, כיף להם לקרוא ספרים, הם יכולים להעסיק את עצמם עם כל דבר, דמיון זה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש אי פעם.
גם לי יש דמיון מפותח, ואפילו מפותח מדי, אבל בעוד החברים שלי צוחקים עלי בגלל זה אני אומרת תודה למי שירשתי ממנו את הגנים שלי, כי בזכות הדמיון שלי אף פעם לא משעמם לי: אפילו כשהחברים שלי יושבים ומשתעממים בשיעורים ובהרצאות אני ממציאה לעצמי סיפורים מצחיקים על המנחה, על כל דבר שאני רואה, וזה בזכות הדמיון.
חפרתי, אבל בקיצור… הקטע יפה.

17/03/2014 09:57

זה קטע חמוד וכן.
מלבד כמה טעויות כתיב הכתיבה עצמה דיי בסדר.
יודעת, אני לא קראתי ספרים עד גיל עשר, אבל סיפורים התחלתי להמציא מגיל חמש וזה מה שמילא את העולם הפנימי שלי. לא הייתי צריכה שום דרך מוחשית כדי להביא לידי ביטוי את הדמיון שלי. הוא צף וגעש במוחי וזה היה מספיק.
אז כן, לדעתי נולדים עם דמיון. כולם נולדים עם דמיון, השאלה כמה מפותח והאם הם מספיק עיקשים כדי להותיר לו לחיות עוד ועוד ולא לגווע ולקמול בגלל דרישות החברה והנורמות שלה.
בתכלס, דמיון רחב הוא מה שהביא אותנו למה שאנחנו כזן של יצורים חיים.
לדעתי דמיון לא גורם לאדם להפוך למשוגע או מופרך, אדרבה, הוא מוכיח את חוכמתו.

17/03/2014 10:00

תודה!
אני לפעמים יכולה לנסוע באוטובוס שעות ולכיף ולדמיין פיות שעפות לצידי או שאת עצמי איתן. ( אני מוזרה ואני מתה על זה :)
נב רייצ'ל תמשיכי את שומרת אחותי? ואם כן אז בבקשה עכשיו! ותוסיפי את הדמות שלי? ( אני חופרת)

17/03/2014 10:02

    אממ… אני כנראה יעלה את הפרק הבא ביום רביעי….
    אבל אני יעבוד עליו עכשיו..

    17/03/2014 10:06

תודה :) אני לא יכולה לנשום מרוב ציפיה! את סופרת טובה!

17/03/2014 10:09

    תודה… את מחמיאה לי יותר מדי..

    17/03/2014 10:15

:)

17/03/2014 10:22

הרבה אנשים אומרים לי שהדמיון שלי מדהים, ושזה מה שהופך אותי להיות אני.
שזה גורם לי לחשוב מחוץ לקופסא. לראות עולם שאחרים לו נוגעים בו בכלל.
ואני מעריצה אותך.

17/03/2014 11:15
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך