שיחת טלפון מטרידה

סבא שלי ואשתו התכוננו לצאת, היא חיבקה אותי, גופה הנצום כמעט נמחץ תחת חיבוקי. חייכתי.
"ביי…" היא מלמלה.
"תמסרי ד"ש לנכדה שלך באשקלון!!!" נופפתי לה בידי באיטיות, סבא אחז בתיקה הירוק והנפוח, הצדיעה לי, ויצא, הצדעתי לו בחזרה, והדלת נטרקה.
מיד צלצל הפלאפון של הבית.
"נו, זו בטח אימא" מלמלתי. אבל זו לא הייתה. זה היה יזה ציון אחד, שמצא את הרו-קו של אימא שלי ליד הבית שלו. מה שלא היה הגיוני, ואז הוא טען שהוא ראה את זה בסביבות הגליל, רחוב הגליל. הנהנתי בייני לבים עצמי, אבל מבפנים חשבתי שהוא פדופיל, ברגע שהוא ביקש ממני את הכתובת שלי, ידעתי בוודאות שהוא פדופיל, כמעט התחלתי לבכות, הרחקתי את הפלאפון מאזני, ידיי אחזו בו בחוזקה והרגשתי שעוד רגע הוא יתפוצץ מרוב לחץ. דמעות החלו לזלוג מעייני.
"איזה פחד!" מלמלתי. וגם זה לא עוזר שלפני רגע ראיתי סרט על ילדה שאנס אותה פדופיל, זה בהחלט לא עזר.
הוא נתן לי את הנייד שלו, וכמעט יכולתי להרגיש את החיוך שלו, גם היה לו קול של פדופיל, בלי להעליב…
לא נתתי את הכתובת, ומיד התקשרתי אלימא, רק אמרתי שאולי אחזור אליו, ואם לא אז אימא שלי, בבכי התקשרתי אל אימא שלי, כן אני מודה שהתנגהתי כמו ידה בת שלוש, היא ביקשה ממני להירגע, צלצול של בית ספר נשמע.
"אמא, את בעלייה?" אמרתי בטון מופתע.
"לא, אני בסולד"
"איפה זה?"
"יעל תרגעי, תתנ לי את המספר שהוא נתן לך, ואני אתקשר ואברר"
נתתי את המספר ונאנחתי בהקלה.
בדיוק סבא נכנס חזרה הביתה.
"היא על האוטובוס?" גאלתי, הוא הנהן.
"המפתח הזה פשוט גרוע!" הוא ניסה לבדוק שוב עם אפשר פתוח את הדלת, יצא, נעל, ואז ניסה לפתו. צחקקתי.
"תפתחי את הדלת!"
פתחתי, הוא עמד אדום, אל מול הדלת.
"המפתח נתקע." הוא אמר באנחה. גחכתי.
אימא התקשרה.
היא אמרה שהיא קבעה שהם יפגשו היום והוא יביא לה את הרו-קו.
ועכשיו, מול המחשב, יש לי הרגשה מסויימת שזה כבר קרה, אותו ציון, זה למה המספר היה מוכר לי.
דה-ז'ה-וו….