תודה לכלום… אני בסדר.

אחרי הכאב; כל הצער; אחרי כל מה שעברתי בזמן האחרון, אני רוצה לומר תודה.

לכמה אנשים, מאוד מיוחדים בשבילי, והם לא רק מהאתר.
אבל כל מי שאני אציין את שמו הוא חשוב לי, בנאדם מדהים שהייתה לי הזכות להכיר.
את הרשימה הארוכה מתחילה:
דבר ראשון אני רוצה להודות לחברתי הטובה ביותר, שתמיד שם כשאני צריכה אותה, שתמיד מעודדת אותי כשאני עצובה, או בוכה, או על סף התעלפות…. מילקי שלי מתה עלייך!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אחרי זה אני רוצה להודות לכל החברות המדהימות שלי מהכיתה:
-ניצן רשף
-קורל ואבר
עופרי לויאה
-עדי לוינסון
-רוני ברכני
-שי גבאי
-נגה שדמון
-נעה דינור
כל מי שלא כתבתי זה לא אומר שהיא לא חברה שלי, היא פשוט פחות הייתה לידי בתקופת המשבר הזו…
אני רוצה להודות למורה המחנכת שלי; יערה פלג, שעזרה לי מאוד בשיחת הנפש שניהלנו היום בהפסקה.
היא מורה מדהימה, ולא כמו כל מורה… היא תמכת ועוזרת כמה שאפשר ועל זה אני מודה לה.
אני רוצה להודות לכל הבנות באתר שליוו אותי בתקופה הקשה, שתמכו בי ושהגיבו לדברים הקשים שהעליתי בעצות אינסופיות ובאמת שעוזרות מאוד..
אתן כולכן מדהימות וחברות אמתיות, אפילו שאני לא מכירה אותכן באמת זה לא הופך אותכן לחברות פחות טובות.
תודה לכולן, לכל מי שתמכה בי באתר ובמציאות;
LOVE YOU ALL!!!

אני רוצה להגיד בלי קשר, אני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב מאתמול ושלשום, ניהלתי שיחה ארוכה עם המחנכת שלי, החברות עזרו לי והוצאתי הרבה דמעות החוצה, הרבה כאב וצער, אבל זה טוב לבכות ואני שמחה שהם יצאו עכשיו ולא על מישהו אחר, מישהי מהחברות שלי או מישהו שחשוב לי.
ואחרון, אבל חביב ביותר, אני מודה לעולם.
ליקום.
הגרם לי לעבור את הכאב ולשמוח.
לאבד את התחושה היה הרבה יותר טוב מלקבל אותה, אבל אני שמחה גם שקיבלתי את זה.
יקום, אם אתה שומע את זה….
אז תודה.
אני מודה לך.

אני יוצאת מפה כאחת שכמעט התעלפה, קיבלה שני פרצי בכי בלתי מוסברים ביומיים, אבל היא מודה לה' על הכל.
כל דבר.
על החיים שניתנו לה, אפילו אם יש בה חלקים כאלה.
אני חושבת שיש אנשים שלא יבינו את זה, אבל אני מאחלת לכם זמנים כאלה גרועים.
אחרי הזמן הזה, של הכאב והאבדון, למדתי להתבגר ולהתגבר, נהייתי גדולה יותר במובן הפנימי.
אני מאחלת לכם את כל זה.
וודה אחרונה בהחלט: על שנתתם לי להיות פה.
שנתתם לי לשתף אתכם במה שעובר עליי.
מה שקורה בחיים שלי.
תודה לכולם.
אני אוהבת אתכם.