אופק עם שפתיי הדובדבן
הסיפור הוא טלנובלה.
אני מנסה לעשות אותו כמו טלנובלה ספרדית..
רשמתי את זה הכי טוב שאני יכול.
מקווה שזה בסדר ואהבתם.

אהבה בניו יורק *פרק 1*

הסיפור הוא טלנובלה.
אני מנסה לעשות אותו כמו טלנובלה ספרדית..
רשמתי את זה הכי טוב שאני יכול.
מקווה שזה בסדר ואהבתם.

הלילה בניו יורק היפיפיה הייתה מוארת, באורות הבניינים הרבים שהיו בכל האזור.
בוילה הגדולה שהייתה בולטת יותר מכל הבניינים האחרים, ישב סטפן על הספה עם הטלפון הבייתי
"מותק, אבא ואני יודעים שקייט תשמור עליה" קולה של ג'ניפר זמזם דרך הטלפון.
סטפן ישב עם רגליים על הספה בחופשיות, וחייך את החיוך המרגיע שלו
"זה בסדר אמא" אמר ושכב על הגבו
"הו 23:45 ועדיין לא הלכתי לישון, מחר בשש אני על הרגליים" אמרה במהירות, וסטפן כבר הכיר את המבט המצחיק של אימו ואת הקפיצה שלה כשהיא בלחץ
"מתוק שלי, אני הולכת לישון תלך גם אתה ותתכסה טוב לילה טוב, נשיקות." אמרה וניתקה.
סטפן ניתק את הטלפון וזרק אותו על שולחן הסלון שעמד מולו, והרים את ראשו אל מול מסך הטלוייזיה הדלוקה.
הרמת הדפים והמכתבים שהיו מונחים על השולחן, לא הציקו לעיניים שלו להסתכל על הטלוויזיה.
הלכלוך שהיה בכל שטח הסלון הגדול, לא הפריע לו וגם לא הרס את יופי החדר הגדול הזה.
הפלאפון שהיה מונח על הספה לידו, רקד מעט כשהוא מזמזם עם הרטט שלו.
סטפן העביר את מבטו עליו והרים אותו.
'הודעה חדשה מאת מתיו' הופיע על מסך הפלאפון. סטפן לחץ לקריאת ההודעה
"סטפן, אבא שלי לא מרגיש טוב. אני לא יכול לעזור לך בעבודה מחר" זמזם סטפן את ההודעה. וכיווץ את הגבות שלו. הוא נשאר מביט על ההודעה דקה ארוכה, והתחיל ללחוץ על הלחצנים, שהמבט שלו לא מרוצה.
הוא קם מהספה ועלה במדרגות אל חדר השינה שלו. הוא זרק את הפלאפון על המיטה הזוגית העשירה, וניכנס אל חדר האמבטיה שנמצא בתוך חדר השינה.
רטט נוסף גרם לפלאפון לזוז, ונישאר ללא תנועה אחרי דקה.
חצי שעה עברה, סטפן יצא מחדר האמבטיה שאחריו יוצאים אדים חמים מהאמבטיה שעמדה בפנים.
הוא סידר את המגבת שהייתה על מותניו, והרים את הפלאפון מהמיטה.
הוא הביט בהודעה החדשה, והחזיר את הפלאפון חזרה אל המיטה
"אוף.." אמר והוציא אוויר בפיו, והיה נראה שאין לו כח.
הוא הוריד את המגבת מגופו, פתח את מגירת הבגדים והוציא משם מכנס שינה ולבש.
הוא שכב במיטה על הגב, וכיבה את האור. מנורת הלילה האירה את מיטת השינה הזוגית שלו.
הוא נישאר כך דקות ארוכות, ופניו היו נראות שהוא לא יודע מה בדיוק הוא רוצה לעשות.
הוא לקח את הפלאפון שהיה מונח לא רחוק, ושלח הודעה למתיו, כיבה את האור וניסה לישון.


תגובות (2)

יפה- אם להגיד את האמת לא ממש התחברתי לזה כי הלוואי והייתי בניו יורק XDD
אבל בסך הכל יפה וכתיבה מאוד טובה!!

06/02/2013 01:07

תודה :)

06/02/2013 01:15
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך