אחרון במשפחה *פרק 1*

״בשום פנים ואופן לא!״ אמר אבא בקול רם ״למה לא?" אמרתי שהקול שלי רועד ודמעות עומדות לי בגרון. ״לא בא בחשבון תחלום על זה, תשכח מזה״ אמר אבא שהוא הולך לחדר וטורק את הדלת.
נכנסתי לחדר שלי סגרתי את הדלת ונעלתי אותה, נשענתי על הדלת ודמעה ירדה על הלחי. יום קשה עבר עלי בבית הספר וגם מתי שחזרתי הביתה אני מקבל יחס לא צפוי. ניגבתי את הדמעה וישבתי בשולחן הכתיבה שלי, הוצאתי מישם את היומן האישי שלי והתחלתי לכתוב את היום שעבר עלי.
׳יומני היקר, זה אני דר, זה לא הדף הראשון שאני כותב לך כמה רעים החיים שלי כאן. אתמול בלילה לא ישנתי טוב היו לי סיוטים והיה קר עם השמיכות האלה, ואמא ואבא עדיין אומרים שאין להם זמן לקנות לי מזרון חדש, וכל יום קבוע אני קם עם כאבי גב חדשים. אבל אני מתרגל לזה. כשיצאתי מהחדר לכיוון החדר אוכל ראיתי את אחי הבכור אלמוג ואת אחי השני יואל יושבים ואוכלים רציתי להצטרף לאכול איתם אבל אמא אמרה שמאוחר ואני צריך צריך ללכת ללימודים. כל היום היה מבחנים, אני זוכר שלא ידעתי את התשובות ולא ידעתי מה לעשות אז השארתי את הדפים ריקים. כל היום בבית הספר הייתי לבד חברי הטוב ניב לא הגיע כי הוא נמצא בחופשה עם המשפחה שלו וגם חנה לא הייתה אני לא יודע למה. וכשהגעתי הבייתה אמרתי לאבא את מה שקרה והוא לא הסכים שאני יצא אל חנה בגלל המבחנים.׳ פתאום שמעתי דפיקות בדלת ״מי זה?״ אמרתי ושמעתי את הקול יואל אחי מעבר לדלת, פתחתי את הדלת וישבתי על המיטה שלי.״מה קורה דרי?״ הוא אמר בקול חמוד ״לא טוב..״ אמרתי ולפני שהמשכתי הוא אמר ״כן אני יודע, בגלל זה באתי לכאן״ לא עניתי רק הסתכלתי עליו כמו חתול מוכה ״מחר מקסים החבר שלי יבוא לפה, אני יוצא איתו לכמה מקומות אתה רוצה להצטרף?״ להצטרף? קול בראשי נשמע פתאום, זה פעם ראשונה שהוא מציע לי לבוא איתו ועוד עם החבר הכי טוב שלו ״כן אני רוצה״ אמרתי עם חיוך עצלני ״יופי, אני ידבר איתו״ יואל אמר וקם מהכיסא שלי ופתח את הדלת ״לילה טוב״ הוא אמר בחצי חיוך וחייכתי בחזרה.
אחרי שלבשתי פיג׳מה וניכנסתי למיטה, התחלתי לחשוב מה יהיה מחר, אולי יואל סתם עובד עלי ומה נעשה שלושתינו ביחד..?