איך סיפור נולד? הוא לא

איך סיפור נולד אתם שואלים? טוב.. הוא לא נולד. הוא קיים. הוא נמצא כבר בעולם. כל מה שצריך לעשות הוא למצוא אותו.
לתפוס את הסיפור בעדינות ולקלף את כל השכבות עד שמוצאים את הלב, את המהות. הסיפור כבר שם, הוא לא נעלם, הוא לא בורח, אבל הוא נסתר. צריך לחפש את הסיפור ולא להוריד ממנו את העיניים.
לסיפורים יש כוח מיוחד, הם קסומים. אם תזיז מהם את העיניים רק לרגע אחד, הם כבר נעלמים, אבל אם תצליח לתפוס את הסיפור תוכל לשלוט בקסם שלו, להשתמש בו על מנת לעזור לאחרים ולהקסים אותם.
הסיפור שלך הוא מיוחד, הוא שלך ורק אתה יכול לספר אותו. גם אם שני אנשים מוצאים אותו, כל סיפור הוא שונה. כל אדם מספר אותו מנקודת ראייה שונה, כל אחד חושב על היבטים אחרים, כל אחד רואה דברים מרכזיים המיוחדים רק לו.
תחשבו על זה. הרי להרבה מאיתנו קורים הרבה דברים דומים, אבל כשחוזרים הביתה ופותחים את היומן, גם הרגשות יוצאים אל הדף.
הסיפור הוא לא טכני והוא לא קבוע, הוא אחד הדברים הכי דינמיים שקיימים. כל סיפור אפשר לספר באלף דרכים שונות, וכל סיפור יהיה מיוחד בדרכו שלו, משום שכל סיפור עוצר בתוכו חלק מהאדם שסיפר אותו.
כל סיפור הוא משהו, גם הפרט הכי שולי יכול להפוך לסצינה עקובה מדם. כל ריב עם חברה יכול להפוך לקרב לחיים ולמוות. הכל אפשרי בסיפור, ולא צריך לפחד.
ממה אנשים מפחדים כשהם כותבים? מעצמם. הם מפחדים מרמות הדמיון שהם מסוגלים להגיע עליהן. הם מפחדים מהמחשבות שלהם, מהפנטזיות שלהם. הם מפחדים מחלומותיהם. אבל למה לפחד? קרב החרבות עם החברה הכי טובה לא יהפוך למציאות אם תכתוב את זה על דף, הסצינה של מוות במשפחה לא תתגשם אם תוציא את זה.
אנשים חייבים לסמוך על עצמם לפני שהם כותבים. לסמוך על ליבם ולסמוך על התת מודע שלהם- לתת להם להתפרץ. המוח הוא פרק חשוב, אבל הוא טכני, הוא לוגי והוא פחות מעניין.
את המוח צריך לפתירת בעיות מתמטיות, את הלב צריך כדי לענות על שאלה בספרות ולקרוא, ואת התת מודע- את החלומות הכי עמוקים שלנו ואת המחשבות אנחנו צריכים על מנת לכתוב.
הדף סופג הכל, הוא לא נשבר, הוא לא בוכה איתנו, הוא הכתף שעליה אנו בוכים, הוא הסלע שעליו אנחנו נשענים כשאנו מרגישים חלשים. והדף לא יבוא בטענות למחשבותינו ולרגשותינו. הדף לא שופט אותנו.
זה מה שמפחיד אנשים, השחרור. ולהודות באמת, גם אותי. גם אני אוהבת מסגרת מסודרת, גם אני מפחדת מהרגשות העמוקים שלי, כי אני יודעת שיש סיבה להכחשתם, ובכל זאת אני רוצה ללמוד לשחרר, לתת לעצמי להפתח אל הדף ולהוציא את כל מה שנמצא על ליבי.
הסיפור לא נולד, הוא כבר קיים. רק מחכה שמישהו ישים לב אליו. הסיפור שם.