ארבעה קירות לבנים

בתוך חדר חשוך,
ארבעה קירות לבנים.
בתוך חדר שומם,
צווחת וצעקות נשמעים.

ארבעה קירות,
כמו כלוב מזהב.
יש לה הכל,
היא סובבת באנשים,
אך איך זה שהיא עדיין מרגישה לבדה?

ארבעה קירות לבנים,
מלאים בצלקות ושריטות כואבות.
בתוך חדר גדול,
חנוק ומגעיל.

צווחות וצעקות נפלטים משפתייה,
הם מקשיבים,
הם מתעלמים.
סגורים בתוך ארבעה קירות לבנים.

דם על הקירות הלבנים,
דם ודמעות שהתייבשו,
מלא שריטות עמוקות ורגשות נסתרים.
את ארבעת הקירות המלוכלכים הם לא רואים,
בעיינהם אלו סתם ארבעה קירות לבנים.

והיא בוכה והיא צועקת,
מדברת ונשברת.
הם רואים,
הם מקשיבים,
הם מתעלמים.
ממשיכים להיות סגורים בתוך ארבעת הקירות הלבנים.