אשכוליות
הם לא אכלו את האשכולית. כל היום קטפנו אשכוליות, הידיים שלנו כבר פיתחו שרירים. גשם יורד לרגעים, העצים רטובים, העלים רטובים, האשכוליות רטובות, גם האדמה בוץ והבגדים בהם אנו עובדים רטובים, והזדחלנו בין העצים עם תרמילים מיוחדים וקטפנו אשכוליות, ורוקנו אותם לתוך הארגזים הגדולים. היה קר, ואפילו התחתונים שלנו היו רטובים. ואחרי העבודה הגיעה ארוחת אחה"צ בחדר האוכל, ולקינוח הייתה אשכולית, אשכוליות, למי שיחפוץ בכך. אני תפסתי וקילפתי ואכלתי את האשכולית הגדולה בתיאבון, וכל השאר בשולחן הביטו עליי בהשתוממות. "איך אתה מסוגל לאכול אשכולית, אחרי ש-כל הבוקר קטפנו אשכוליות?" הם שאלו.
"טעים." אמרתי.
תגובות (1)
וואו, זה סיפור מדהים.
לא יועת איך לתאר את זה, אבל זה… מצמרר? לא… זה מעורפל… אין לי בדיוק את המילה לתאר את זה. כל הכבוד.