בעולם ללא עצב

בעולם שלנו כולם מחייכים,
כי העצב הוא נגד החוק.
ולכן כולם הולכים ממש שמחים,
ומכל עבר נשמע צחוק.

אבל אמא שלי לא רצתה להבין,
והיא הייתה מאוד עצובה.
המשטרה גילתה את זה במהרה,
ומאז אמי נעלמה.

הם שרפו את עיניה, גזרו את שיערה,
וגרמו לה לעבור דברים עליהם איש לא ידע.
הם לא הרשו לה להתראות עם אף אחד,
ולבסוף הפכו אותה לבובה.

דובונים, בובות, וצעצועים נוספים,
הם היו פעם, כמו אמא שלי, אנשים עצובים.
ובגלל שהיו כל כך מדוכאים,
גזר דינם היה לנצח לשמח אנשים.

בעולם שלנו כולם מחייכים,
כי העצב הוא נגד החוק.
כל מי שלא יישמח יאבד את חייו,
יש פחד מאחורי הצחוק.