גשם

Y.H.J 15/11/2014 631 צפיות 6 תגובות

היה יום חורפי, הרוחות עטפו אותי.
חזרתי מבית הספר, ראיתי שהדרך עוד ארוכה.
ההרגשה של הבדידות תקפה אותי ורציתי רק לשכוח מהכול.
התחיל לרדת גשם, אשר התחזק מרגע לרגע.
הייתי ללא מטרייה והגשם שטף אותי בכל חלקי גופי.
ניסיתי למצוא מקום שאוכל להסתתר מן הגשם, אך ללא תקווה.
"סליחה?" שאלתי אדם שהלך במדרכה ממול. הוא הביט בי התנשאות. "אפשר ללכת אתך? אני צריכה להגיע הביתה ואין לי מטרייה." אמרתי והצבעתי על בגדי הרטובים.
מה הוא כבר יכול לענות? השארתי אותו ללא בחירה. אתם יודעים, משהו דפוק שקשור לכללי החברה. "אני מצטער… המטרייה מאוד קטנה, ואני לא יכול להסתכן בהירטבות. אני ממש מצטער." הוא ענה ישירות, בלי טיפת רחמים.
שיערו שחור, עיניו שחורות גם הן, ועורו לבן כשלג. לחייו היו סמוקות, ושפותיו בהירות מאוד.
הבטתי בעיניו למשך זמן רב מידי והתחלתי לצחוק.
צחקתי מהאירוניה.
הבטתי למעלה, לעבר השמיים האפורים. הטיפות ירדו עלי, תקפו אותי.
הוא הביט בי, למשך כל אותו זמן. לבסוף הוא התנצל שוב בקרירות והמשיך ללכת.
עמדתי שם, חסרת אונים. צחקתי מכל דבר שקרה. הקור החל לחלחל בי, ולדקור כל איבר פנימי בגוף. המשכתי ללכת. האדם עם המטרייה היה כבר רחוק, ובקושי יכולתי להבחין בו.
אף מכונית לא עברה, אף אדם אחר לא עבר, זה היה רק אני והגשם.
כולם התחבאו בביתם, מסתתרים מהסערה.
קולם הרם של הרעמים הפרו את השקט ששרר ברחוב הארוך, שבזמנו נראה כאין סופי.
אחרי הליכה רבה, שכבר הייתי קרובה יותר לביתי. עמדתי מתחת לבניין זר עד שהגשם ייפסק.
הרגשתי את דמעותיי על לחיי. גם שם לא הייתי מוגנת מגשם.


תגובות (6)

מהמם, המקרה עם הזר כל כך צרם לי, כתיבה מצוינת. משפט אחרון ממש קצת קתץ צרם. אגב- למה אירוניה?

15/11/2014 06:10

    זה היה יותר סרקסטי או ציני מאירוני. בכל אופן, זה היה אירוני כי היא כל כך ציפתה לתשובה חיובית מהאדם, כאשר עדיין יורד גשם והוא סירב. זה יותר ציני.
    לא יודעת איך להסביר, יש כאן שבריר אירוניה, לפחות ככה אני הבחנתי.

    15/11/2014 18:27

וואו! לעזזאל!… כלומר, מצטערת….כלומר….
חח את מכירה את זה שאת קוראת ספר והמישהוא שכתב את זה יכל להיות את? (אמור להיות את?) חח, זה מטריד…או כשאת קוראת ספר ואת פשוט חייבת לפגוש את האדם שכתב אותו- פשוט כי אם הוא כתב כזה דבר הוא חייב להיות נפלא? (אצלי לרוב זה לא מעשי…הם כולם מתים וזה, כמובן, טראגי למדי…)
אבל, בכל מקרה (ליפני שאני יביך את עצמי)– וואו! חח

18/11/2014 23:12

    חחחחח אקח את זה כמחמאה :)

    19/11/2014 17:48

מהמם!
אבל הייתי משנה את המשפט של "התחיל לרדת גשם, שנהיה מרגע לרגע ליותר חזק" ל- "התחיל לרדת גשם, אשר הפך מרגע לרגע ליותר חזק"..
כי זה פשוט לא נראה לי הגיוני.
ובמשפט האחרון, אפשר להוריד את ה'גשם'. אפשר פשוט לכתוב "גם שם לא הייתי מוגנת…".
אבל זו רק דעתי.
בכל מיקרה, כתיבה מעולה. אהבתי :) ♥

19/11/2014 15:49

    תודה רבה! אשנה את המשפט של הגשם – מסכימה איתך בעניין.
    בנוגע למשפט האחרון- אשאיר אותו כפי שהוא.

    19/11/2014 17:50
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך