המפתח

אנה פישפשה בתיק, מעט בעצבנות..
מנסה למצוא את המפתח.
בדרך כלל זה היה המפתח שפותח את דלת הבית, אבל אחרי היום הארוך, היום הארוך מדי שעבר עליה, זה היה גם המפתח לשקט.
לאחר כ2 דקות ו23 שניות בדיוק הוא נמצא, ודלת הבית נפתחה..
אחרי היום, היום הארוך מדי שעבר עליה.. היא רק רצתה להחליף את הבגדים לאיזו פיג'מת מיקי מאוס ישנה, להדליק סיגריה- ולהירגע.
לרגע היא הצליחה להריח את החיבוק שלו, בזמן שהתיישבה על הסדינים הכל כך מוכרים, אלה שעד לפני 3 ימים, שניהם לא רצו לעזוב אותם.
לפחות.. ככה היא חשבה.
ואחרי היום השלישי, היום השלישי הארוך מדי.. אנה, מיקי מאוס, הסיגריה ומעט ביטלס ברקע ישבו להירגע.
להירגע ולחשוב.. לחשוב עליו, ועליה.. הזונה.
נגמרה הסיגריה, והשיר התחלף.
איך שהערב הזה יכול היה להיות שונה, רק אם היא לא הייתה מקדימה.
תמונת הילד העצוב שתלויה על הקיר בהתה בה.. מין מנסה לרמז משהו.. זה הוא קנה לה..
ואנה ? בסופו של דבר רצתה לקבל שקט. כזה שנכנס אל הלב, ולא אל הדלת.. כזה שמסתכם בחיבוק ענק בתוך השמיכה עם הריח הכל כך ממכר.
היא לא עישנה כבר שנתיים. ואת הפיג'מה? כבר מזמן רצתה לזרוק לפח.
אבל מראה השניים, דווקא ביום שהיא החליטה לעשות לו הפתעה, שיבש לה את הכל.
הדיסק נגמר, וצלצול טלפון נשמע בחדר, מבשר את סיום השקט.
זאת הייתה אמא.
הגיע הזמן לבשר לה, שחתונה כבר לא תיהיה .
חפיסת הסיגריות נגמרה, והדיסק כבר החל להתנגן שוב.
ובכי.. ממשיך להישמע מ2 צידי הטלפון.
גם לאמא של אנה זה קרה..
והיא בסך הכל רצתה קצת שקט, רצתה לקבל קצת אהבה.
רצתה את אותו ריח מוכר.
ועד שתמצא את הגבר הבא שישבור לה את הלב, אני מניח שהיא תמשיך לשבת ולבכות.
זה הפתרון הקל ביותר.
אולי בסופו של דבר זה יהיה ג'ון לנון שעכשיו היא שומעת..
הרי, הוא היחיד.. שאותה, עוד לא איכזב.