הרואה ואינו נראה

מעשה. בילד שרצה להיות רואה ואינו נראה,ולמה? הקשיבו לסיפור ותדעו.
שימי היה ילד דחוי , בבית התעלמו ממנו, אימו היתה אלכוליסטית,
רוב הזמן או בקבוק או כוס בידה ו היא שותה, ובשאר הזמן זרוקה במיטה שיכורה.
כאשר היתה עירה היתה צורחת עליו או מתעלמת.
אבא לא היה בתמונה.
הבית היה מוזנח,לרוב אין אוכל ואין בגד נקי,
שימי הלך לבית הספר ללא ספרים ולא ציוד בסיסי ללימודים,לרוב היה רעב ומוזנח ושם רק ראו אותו היו מתחילים הצקות ועלבונות.
לא היה לו מקום מפלט ולא מקום מקלט רק בחדר שלו מתחת למיטה,
שם היה מסתתר מפני אימו ומפני העולם. שם בנה לו עולם דמיוני משלו .שם הוא,
פעם אביר לוחם ופעם נסיך, שם גם פגש נסיכה יפה ואיתה הקים ממלכה,
הכל שם,הכל בדמיון ובחלום.
ערב אחד בלכתו לישון והוא רעב ועצוב, עצם את עיניו חזק וביקש להיות רואה ואינו נראה,
רק פעם אחת ,ביקש,ואז יוכל להיכנס למסעדה ולאכול כאוות נפשו, איש לא יראה אותו ואיש לא ידע מיהוא, פשוט יאכל ייצא.
ואז פתאום שמע קול, קול חלש ונעים שאומר לו, צא החוצה ילד,אל תפחד,
שימי הרגיש מוזר, משהוא קורה לו, לשמוע? להתעלם? זה אמת או חלום?
שימי החליט לצאת החוצה ולראות מה יקרה לו, יצא, אך לא ראה איש, רק קול שאומר לו,
לך, לך למסעדה, כנס למטבח וקח מה שבא לך, לא יראו אותך.
מי זה? מי מדבר אלי? שאל שימי בשקט,כדי לא להעיר את אימו הישנה.
זה אני מלאך המשאלות, זוכר מה ביקשת? עכשיו לך לאיזה מסעדה שתרצה,
תאכל תשבע ותצא.
שימי לא שאל יותר שאלות.
בשקט יצא החוצה והתחיל ללכת לכיוון מרכז העיר בה גר,
מצא מסעדה יפה, שולחנות ערוכים והרבה אוכל מונח בצלחות.
נכנס , חצה את המסעדה לכיוון המטבח ונכנס לשם
היה שם המון אוכל,ישב בפינת המטבח וכל פעם שאחד הטבחים הסתובב
לקח אוכל ,פעם עוף ופעם דג, פעם תפוחי אדמה ופעם אורז, לבסוף לקח עוגת שוקולד כזו שתמיד רק חלם עליה.
שימי אכל עד ששבע, כמה טעים היה לו הכל, מימיו לא אכל כך.
כאשר סיים לאכול,ארז מעט גם לאימו ויצא משם בשקט החוצה מבלי שיראו אותו.
,לא האמין שזה אכן קורה לו, מלאך המשאלות,יש דבר כזה? אולי כן.
שימי שב הביתה ו לראשונה ישן כשהוא שבע.
כך זה נשנה ערב אחרי ערב.
ערב אחד קרא שימי למלאך המשאלות וביקש ממנו- אנא עשה שאמא שלי לא תשתה ולא תשתכר יותר.
אני צריך שידאגו לי , כמו לכל הילדים, אני זקוק לבגדים נקיים ותיק לבית ספר,
אני רוצה ללמוד כמו כל הילדים. אני רוצה להיות חכם, להיות שבע ונקי, בבקשה מלאך.
כך ביקש והתחנן במשך כמה לילות.
עד שבוקר אחד התעוררה אימו משנתה, קראה לו ואמרה- שימי,מהיום אני לא אשתה יותר,
אני מבטיחה שמעכשיו אני אטפל בך כמו שכל אמא צריכה לטפל בילד שלה.
חיבק שימי את אמו ושאל- אמא, את מתכוונת לזה? את מבטיחה? כן,שימי אני מבטיחה.
בוא תעזור לי לקום, קודם ננקה יחד את הבית ואז נכין לנו משהו לאכול.
כל אותו יום שימי ואימו עבדו יחד בבית, ניקו וסידרו את הבית הקטן שלהם.
ורק כאשר הכל היה נקי,התחילה אימו , ממעט המצרכים שהיו בבית לבשל ארוחה לשניהם.
פעם ראשונה שימי ואימו אכלו יחד,פעם ראשונה שאימו לא שיכורה,
פעם ראשונה שהיא לא צועקת ולא מתעלמת ממנו.
כל אותו היום שימי היה בעננים, מידי פעם עצם את עיניו ולחש, תודה מלאך.
כעבור כמה ימים, כאשר שימי חזר מבית הספר, אמרה לו אימו ,שימי מצאתי עבודה,
עבודה טובה, אבל אני צריכה מעט עזרה ממך, מה שתגידי אמא, אני אעזור.
אני צריכה שתחזור מבית ספר,תחמם לך אוכל ותכין שיעורים לבד עד שאני אגיע הביתה.
זה הכל? קלי קלות,אמא, אני אסתדר,.
החיים של שימי ואימו השתנו ללא הכר, כל ערב היתה אימו מכינה לו את ארוחת הצהרים,
מניחה בגדים נקיים ליד המיטה, בבוקר היא מעירה אותו בנשיקה ויוצאת לעבודה,
כאשר חזרה הביתה בשעות אחר הצהרים שימי אכל והכין שיעורים ויותר מזה הוא סידר את הבית.
ברגע שאימו קיבלה משכורת הם הלכו יחד לקניות, שימי קיבל בגדים חדשים ,תיק חדש וספרים לבית הספר, הוא היה חרוץ, למד היטב והתקדם מאד, מהר מאד סגר את הפער ובחלק מן המקצועות אפילו הצטיין . אחרי כשנה אימו קיבלה קידום בעבודה, הם היו מאושרים,
היא מעולם לא חזרה לשתות.
יום אחד שאל שימי את אמו -תגידי אמא, איך זה קרה שפתאום הפסקת לשתות?
ליטפה היא את ראשו ואמרה לו- חלמתי שאני חייבת להיות פכחית ,אחרת אתה תעלם לי ולא אראה אותך יותר,
.מה יקרה לי? שאל שימי, לאן אעלם?
אז נזכר שהוא ביקש להיות רואה ואינו נראה, אולי לזה היא מתכונת,
שהיא לא תראה אותי יותר,חשב שימי,אך לא אמר דבר, לא סיפר לה על מלאך המשאלות, לא האמין שאימו תאמין לו,
אולי בכלל זה היה רק חלום? שימי בעצמו לא היה בטוח,..

אימו המשיכה לספר- התעוררתי בבהלה ונשבעתי שלא אתן לזה לקרות, לא אתן לך להיעלם מחיי.
אני חייבת לקחת את עצמי בידיים, חשבתי
וכך היה, ואולי ביקר אצל האם אותו מלאך משאלות?.