כשלעולם לא אכפת.

בכתיבה, כמעט כולם רודפים אחרי הסדר.
בכתיבה, צריך לכתוב עם פסיק במקום.
בכתיבה, צריך לסיים בנקודה.
בכתיבה, צריך לפעמים גם לרדת שורה.
בכתיבה, צריך להשתמש במילים גבוהות.
אנשים שוכחים שבכתיבה צריך עוד הרבה דברים.
אנשים שוכחים שבכתיבה צריך גם תוכן.
אנשים שוכחים שבכתיבה צריך רגשות.
אנשים שוכחים שבכתיבה צריך אמת.
אנשים שוכחים שבכתיבה צריך צחוק
ולי, זה מרגיש כמו המציאות, שהפסיק, והנקודה, והשפה, והמיקום של המשפט,
הם אלו שמשנים.
ולי, זה מרגיש כאילו הצחוק, האמת, והרגשות, הם המהותיים בתמונה.
ולי זה משנה שיש משמעות לכתיבה.
אבל מה זה משנה מה לי משנה?
כשלעולם, לא אכפת מהתוכן.