מאוהבת בסיפורים… וואנשוט חלק א'

מאוהבת בסיפורים.
בסיפורים שלו.
קוראים לי מרי – אנה בל, אני בת 17 וארבעה חודשים ואני די מיוחדת, למרות שאני לא ייחודית.
אני וכל החברים שלי לומדים וגרים בבית ספר שהוא בעצם על ספינת תענוגות, זה כמו פנימייה רק על הים, יש מועדון וחדרים לכולם, מטבח עצום, חדרים עם טלוויזיה וחדרי שעמום… יש שם ברכה, מגלשות מים ואפשר לעשות גלישה על אבוב כשאתה מחובר למאחורה של הסירה… יש לי שתי חברות טובות שקוראים להן ליילה וג'ולייט, אבל אני קוראת להן לילי וג'ול, הן קוראות לי מרי ואנחנו חבורה קטנה שכזו. יש לנו חבורה יותר גדולה היא גם עם בנים יש את מייסון, רובי ואדם, אנחנו כולנו חברים טובים אבל אין זוגות בקטע הזה. אני רוצה להוסיף עוד שניים חשובים, קוראים להם רוברט (רובי ורוברט זה שניים שונים, אין משותף להם בכלל!) ושרלוט, הם שניהם "הסנובים" של הכיתה שלנו, זה כיתה לכל שכבה אז יש הרבה בלאגן… בקיצור, יש לי חיים לא קלים, אז אני הולכת לספר לכם עליהם ואתם… תעשו מה שתעשו…
אני מתחילה:

-השעה 12:34, בשיעור ביולוגיה-
הסתכלתי עליו, הוא כתב עוד משו במחברת שלו וצחקק לעצמו, כלכך רציתי לראות מה הצחיק אותו ואולי אפילו לצחוק גם… הוא מחק חלק מהמשפט, כתב אותו מחדש ועיווה את פרצופו במחשבות על מה שיצא לו, כלכך רציתי לראות את מה ששרבט, מה שיצא מעמקי מוחו אז התיישבתי על הברכיים. אבל עשיתי מספיק רעש כדי שישימו לב אליי, וכל העיניים הופנו למקום מושבי ליד ג'ול. "מרי…" היא לחשה לי והביטה בי מבט חטוף כמו כולם לפני שעיניה חזרו ללוח, כמו עיניי כל התלמידים. אבל המורה המשיכה להסתכל עליי במבטה החודר. "מרי – אנה, תעברי בבקשה לשבת ליד מייסון" היא אמרה וחייכתי מיד. המקום של מייסון קרוב למקום של… שלו. "טו אוב!" לילי לחשה לי ממקומה וחייכתי אליה ואל ג'ול, קיוויתי לטוב אבל ציפיתי לרע…
"היי מייס" אמרתי לו ונגחתי את אגרופי באגרופו שלו. "הלו, מיס מרי" פיזרתי את הציוד שלי על השולחן והצצתי לשולחן של רוברט. הוא שכתב עוד משפט, ארוך יותר וניגב דמעה שצצה בעינו היפה.
מייסון ראה לאן אני מסתכלת, חייך אליי והביט ברובי ובאדם, הם ישבו אחד ליד השני ושיחקו ובאיזה משחק דפוק שהמציאו, עבר שוב להסתכל על רוברט וריכז לבסוף את מבטו בשולחן שלנו… "מאוהבת בסיפורים שכמוך…" הוא אמר ומבטו מוסט ממני בעוד אני בוהה ביופיו המושלם של רוברט ובתלתלי הזהב שנתלו מראשו מלא הידע… מאוהבת בסיפורים זו אני….