מודעת לצבע האפור

אני לא חייה באשליה שהכול מושלם,שהכול טוב,שהכול לבן.
אני לא חייה באשליה שהכול פגום,שהכול רע,שהכול שחור.
אפור,הכול אפור.
אני מודעת.
כן,זו המילה הנכונה.
מודעת.
אני מודעת להרבה דברים.אני מודעת לכך שלעולם לא אדע מה יקרה בעתיד,לא מה יקרה בדקה הבאה בשעה הבאה ביום הבא או בשנה הבאה.
אני מודעת לכך שהחיים שלי שווים יותר מידי בשביל לזרוק אותם לפח.
אני מודעת לכך שבכול בן אדם יש רוע,ובכול בן אדם יש טוב.
אני מודעת שמה שויליאם שייקספיר אמר נכון: "כָּל הָעוֹלָם בָּמָה, כָּל אִישׁ וְכָל אִשָּׁה רַק שַׂחְקָנִים הֵם. כֻּלָּם כְּנִיסוֹת וִיצִיאוֹת לָהֶם, וְכָל אָדָם עַל פִּי תּוֹרוֹ מוֹפִיעַ בְּתַפְקִידִים שׁוֹנִים…"
כול אחד מאיתנו לובש את המסכה שלו ומשחק בן אדם אחר,לא מראה ולא מגלה את ההוא האמיתי.
אני מודעת לכך שכול צעד וצעד שלנו, גם אם קטן הוא, משפיע על כול מהלך חיינו,ומכול צעד וצעד אין אפשרות לחזור חזרה.
אני מודעת לכך שאלו החיים שלי וגםשהכול נראה נורא הם עדיין שלי,וזה מה שעושה אותם מדהימים ומיוחדים,כמו טביעת אצבע,אלו החיים שלי ורק שלי,ואין אף אדם בעולם אם חיים כמו שלי.