ניסיון אחרון .. חתכים ..
הרגשתי את הסכין מלטף את ידי ..
יורד בליטופים ועם דקירות נעימים ..
כול כאב גרם לי לדימע … הרגשתי את הרגש הזה בא .. רק עוד קצת לחש לי הקול הפנימי שבי רק עוד קצת ואת תרגישי חופשיה .. הסתכלתי על כף ידי היא כבר הייתה שונה מגוונת ואחרת לא אותו יד עדינה שנותנת חום ואהבה ..
שמנה , מכוערת , מגעילה , חנונית , וכו׳
המילים האלה לא יוצאו לי מהראש …
רק עוד פעם אחת להרגיש את זה שוב
את המגע של הסכין ..חודר עמוק בלי שום רחמים .. הסתכלתי על ידי השניה היא הייתה קצת שונה עצמתי עיניים
לא חשבתי פעמיים .. הסכין שוב קראה בשמי .. היא כול כך אהבה את זה שאני מחזיקה בה ונותנת לה להרגיש אותי ..
לקחתי את הסכין שוב הפעם ניסיתי להחזיק בה הכי חזק שרק היה אפשר ..
הרגשתי איך שהכוח ממני הולך והולך ..
״ לאא ״ … שמעתי את הקול הפנימי שבי רק עוד קצת ואת חופשיה לגמרי ..
החלקתי את הסכין על מורד כף ידי
צעקתי צעקה עמוקה ״אני שווה ״ …
לא שונה .. לא שמנה .. אני אחרת ..
הפעם כבר לא שמעתי את הקולות .. הם התחילו להחליש .. וכך גם הכאב .. לרגע הכול ניהיה שחור נירדמתי לתרדמת ..
תקומי …. תקומייייי… שמעתי את הקול הפנימי אומר ..
אך לא יכולתי .. לא הרגשתי כלום מלבד הכאב .. והצלקות שנישארו לי בלב ..
פקחתי את עיני עת עת .. המקום היה שונה לא חדר השינה בעל הכירות הורודים והווילונות הציבונים .. הכול היה מחוסה בצבע לבן .. הקירות המיטות ואפילו חדר השינה שבו הייתי ..
למולי עמדה אישה בעלת חלוק לבן חיוך רחב התפרס על פניה את בסדר אמרה
עם קצת מבוחה ..
לא הצלחתי להגיד כלום רק הזזתי את שפתי ולחשתי בלחש ״איכן אני …״??
את בבית החולים אמר לי הדוקטור שנכנס
לא הבנתי מה אני עושה פה ..
את התקופה הזאת עברתי בשלום ..
אחרי שהבנתי הרבה דברים
אחרי שהבנתי שמה שעשיתי כמו שאז חשבתי שזה יעזור לי ..
שזה ירפה עוד פצעה משאר הפצעים שישבו בי …
חשבתי שזה עוד אחד מהדברים העמיצים שעשיתי ..
חשבתי שזה עוד אחד מהרגעים היפים שהפעם הקולות אמרו לי שאני חזקה מבחוץ זה היה שקר גם מבחוץ וגם מביפנים ..
אחרי תקופה שכזאת הבנתי שלא שווה את הדמעות .. שלא שווה כול רגע שהייתי חותכת שלא שווה כול רגע שנתתי לעצמי עוד כאב בטוח כול הסבל ..
הכאב חלף עבר ואיתו גם הפחדים ..
ורציתי להעביר מסר לקוראים ….
******
הסיפור אינו מבוסס עלי .. לא תיטעו לרגע
הוא מבוסס על קטע של ילדה מתקופה שבא היא הייתה חותכת .. ועל איך שהיא מנסה להלחם בזה .. ועל כול מה שהיא עברה
השמח לתגובות וגם ביקורת תתקבלנה בברכה
אוהבת שרית :)
תגובות (8)
לפעמיים לפגוע בעצמי זאת הדרך היחידה שאני מצליחה להוציא את כל הכאב, הזעם, הבושה, הדמעות, הצער והבלבול שיש בתוכי
לצערי הרב…
וזה ממש ממש ממש יפה שרית!!
וואי איך התגעגעתי לקרוא את הסיפורים שלך ><
נוני
ההתחלה ממש טובה. איך שמתואר על המלחמה שהילדה חווה בקולות הפנימיים שמציפים אותה. לחתוך, לא לחתוך. הצגת את הדילמה הזאת בצורה משכנעת ומאוד נוגעת ללב… איבדתי אותך איפשהו כשהילדה נכנסת לתרדמת, אני חושבת שיש שם מה לשפר… אבל אהבתי את הכיוון!
בדיוק קרה לי היום אותו הדבר אבל לא חתכתי פשוט פצעתי את עצמי באצבעות מהשק איגרוף בבית הספר שיחררתי את כל העצבים שהיו לי על השק ובלי שסמתי לב היו לי חתכים בידיים וכואב לי מוות
את כותבת מהמם! מסר חזק וטוב! אני חושבת שלהעביר מכאב נפשי לפיזי לא יעזור! צריך למצוא דרך פשוט להעלים את הכאב להעלות את הביטחון ולמצוא חברים שיקבלו אותנו כמו שאנחנו! אני כותבת אתזה לכל אלה שחותכים, תפסיקו! הצלתי ילדה אחת מהאינסטגרם שחתכה כל יום הבריונות גדלה וכך גם אלה שחותכים.. חברה שלי גם התחילה לחתוך אבל הלכה לפסיכולוג ויצאה מזה:) ממליצה!!! רציתי להעיר על השגיאות כתיב.. אבל סך הכל כתוב מהמם
נוני אהובה שלי …❤️גם אני התגעגעתי ..
תודה רבה על התגובות והכול מתקבל בברכה
נוני אני מציעה לך להפסיק לחתוך יש לי חברה שחותכת כבר חצי שנה ושאני גיליתי את זה פשוט לא יכולתי סיפרתי לאימא שלי ואימא שלי אמרה שהיא תדבר עם המורה ובאמת אני רואה הצלה קצת שינוי .. היא לא יודעת שסיפרתי את זה למשהו מעולם לא אמרתי לה .. ואני מקווה שאני באמת עשיתי משהו בשבילה
נוני יקרה שלי אני תמיד פה בשבילך עם את רוצה לשתף אותי אני מאוד השמח
הילה שמחתי מהתגובה שלך תודה על הכנות :)
דינה אני מכירה את ההרגשה שלך כול אחד מרגיש את העצב הזה ואת כול הכעס בא בבום ולרגע רוצים להעלים את הכול ולא תמיד יכולים אז רוצים לחתוך אני אומרת מניסיון זה לא שווה ולא עוזר אולי עכשיו רק וכאוב אבל זה יעבור וחתך לא יעבור לזה נישאר צלקת לכול החיים ..Someone:)תודה רבה על התגובה המשמחת שלך אני מסכימה איתך מאוד
ואני רוצה להגיד לכם שעם אנחנו לא נעצור אנשים כאלה אז אין מישהו אחר חייבים להשים העין לכול דבר
אני רוצה להגיד לך שאת פשוט מקסימה עם הצלת חיים של ילדה כזאת
גם אני הצלתי כמה בנות
ליפעמים זה קשה אבל שווה מאוד
תודה לכולם
אוהבת שרית :)
ה' ישמור.
כתבת את זה מאוד מאוד יפה. (רק יש טיפה שגיאות כתיב.
האמת? אני לא מבינה אנשים שחותכים את עצמם. כשפוגעים בי אני מרגישה כאב פיזי של דקירות ואני מרגישה כאילו באמת נחתכתי, ואני חושבת, למה שאני אסיים עבורם את העבודה? במקום להכאיב לעצמי יותר אני חושבת מה יכאב להם.
בקיצור, אהבתי את הקטע.
אלוהים ישמור אני חרדה לקרוא את מה שאת כותבת שריתוש מה קורה לנערה צעירה לכתוב כזה דבר איום ונורא אני רוצה לקוות שסיפור כזה נכתב על ידך בפעם הראשונה והאחרונה.
תכתבי על אהבה, על המשפחה המופלאה שיש לך תכתבי על געגוע תכתבי על הכל אבל כזה סיפור נסיכה שלי אל תעלי בבקשה בבקשה לעולם לא בראש לא בלב ולא באתר זה.
תודה בברכת שבת שלום בקי ♥♥♥♥
את מציגה את הדברים כול כך אמיתי, אני יודעת שעבר כבר מליון שנה אבל הייתי חייבת לכתוב לך את זה