סיפורה של ושתי
ושתי
ושתי נערה מאד מיוחדת, בעלת הופעה מרשימה, שילוב של היפית וצוענייה,
גדלה בשכונת עוני בשולי שושן הבירה,
היו לה 10 אחים והיא הצעירה, בגדים חדשים? הצחקתם אותי,
היא הולבשה במה שקטן על אחיותיה, ובכל זאת היה בה משהו כובש.
בקושי היה מה לאכול ,אבל ושתי לא נתנה לזה להפריע לה.
היתה בה שמחת חיים מדבקת, אהבה לצחוק, לשיר ובעיקר לרקוד, אהבה את החיים
כל ערב יצאה לרחובות שושן ,רקדה ושרה והאנשים זרקו לה כסף ביד רחבה ולא רק כסף,
גם בגדים קיבלה וגם הזמנות לאירועים כדי לשמח אנשים בשירה ובריקודים שם אכלה כיד המלך,
יום אחד עברה פמליית המלך ברחובות שושן, ראו התקהלות, התקרבו וראו נערה יפה עד מאד,
ולא רק ביופי ניחנה אלה גם בחינניות, בשמחה חיים ובקול ערב ,
היא רקדה כאילו ריחפה, רגליה נגעו לא נגעו באדמה, כאילו התעופפה כמו פיה או מלאך.
המלך היה מוקסם, אמר לשריו –"אני חייב אותה בארמון, היא צריכה לרקוד ולשיר לי , ולי בלבד "
ניגש אליה השר הבכיר ואמר לה-"המלך רוצה אותך, אותי? המלך? הצחקת אותי, אפוא המלך?
{והיא כבר חשבה על הזדמנות חייה לצאת מהעוני ולגור בארמון]
הושיט לה יד והוביל אותה אל המלך,קדה לו קידה ואמרה לו-אדוני ומלכי הרצית לדבר איתי?
"כן, עלמה יפה, אני רוצה שתבואי לארמוני ותרקדי עבורי?" בשמחה, ענתה.
נסעה בכרכרת המלך לארמון,שם הוכנסה לחדר רחצה מפואר, ואחרי רחצה באמבטיה מפנקת קיבלה שמלה חדשה, לראשונה בחייה לבשה ושתי שמלה חדשה, אושר רב הציף אותה כולה זרחה.
וכאשר הסתיימו ההכנות הובאה למלך, הוא ישב על כרים ומסביבו כל השרים.
ושתי התחילה לרקוד ולאט הריקוד שלה הפך לסוער יותר ויותר , היא ליוותה את עצמה בשירה ובתופים.
בסוף המופע הזמינה המלך לשבת לצידו, החל להושיט ידיים, עצור-אדוני המלך,
"אני רק רוקדת ושרה , אני טהורה ותמה ועדיין לא ידעתי גבר במיטה."
אם בי חשקת, אז חתונה". חתונה? מה הבעיה? ענה המלך ,עוד היום תהיה חתונה.
ואכן עוד באותו הערב נחוגה בארמון המלך חתונה שכמוה לא היתה. היין נשפך כמים,
המזון מן המשובחים ,ושתי לא חלמה עליו אפילו.
לפנות בוקר נגמרה המסיבה, אך, המלך היה כבר שיכור ונרדם בבגדיו על הכורסה המלכותית.
על ושתי עברו ימים מלאים זוהר, בגדי פאר הלבישו אותה ותכשיטים יקרים עיטרו אותה ,
יום אחד הגיעו אורחים נכבדים לארמון המלך והמלך ציווה לערוך לכבודם משתה מיוחד.
כטוב ליבו ביין ביקש לקרוא לושתי לשיר ולרקוד לפני האורחים.
ושתי לבשה בגדי ריקוד זוהרים ומאד מיוחדים , הגיעה ומיד פצחה בשירה ובריקוד.
כעבור זמן מה ביקש המלך שהיה שתוי מושתי לפשוט את בגדיה ולרקוד רק עם הלבנים והכתר שעל ראשה, להראות לאורחיו המכובדים את גופה החטוב והיפה.
ושתי סירבה, המלך איים עליה- איך את מעיזה לסרב לי ועוד לפני אורחי? מיד להתפשט ולרקוד,ציווה.
ושתי ביקשה לנוח כמה דקות כדי להחליף כוח, יצאה משם, ארזה את כל תכשיטיה היקרים ואת כתר היהלומים והסלקה מן הארמון. והמלך? חיכה עד בוש, כשהתחילו לחפש אותה היתה כבר הרחק משם. מסודרת לכל ימי חייה.
אך לא עבר זמן רב וושתי שמעה שהמלך מחפש מלכה חדשה.
"אני חייבת לראות במי יבחר ולהזהיר אותה מפניו" חשבה ושתי,
אך היא חייבת להיות זהירה מאד, ממש לשחק את הבלשית שהמלך לא יגלה את מקום המצאה,
היא פחדה מחרון אפו, משתי סיבות: האחת כי היא סירבה להופיע בפניו והתעלמה ממנו והשנייה ,
היא גנבה מהארמון את התכשיטים היקרים.
החליטה לעקוב מרחוק ברגע שתגלה מי תהיה המלכה כבר תמצא דרך להזהיר אותה מפניו.
וכך היה ,לאחר כחודש המלך הכריז שמצא את המיועדת להיות המלכה, ברור קצר הוביל אותה לאסתר.
וכמו בלש טוב היא גילתה גם שיש איש שעומד כל יום בשער הארמון שומר עליה .
והדרך אל מוטי היתה קצרה, היא הצליחה להעביר לו מסר חד משמעי- "תגיד לאסתר להיזהר מהמלך ובחוד מהשר המן הרשע והערמומי.
אסתר קיבלה את המסר בתודה ונקטה אמצעי זהירות, ושתי נעלמה וחיה לה באחת המדינות הרחוקות בעושר רב , מצאה אהבה וזוגיות והיא עשירה, שמחה ומאושרת ואיש אינו יודעת היכן היא חיה.
תגובות (3)
משום מה נדמה לי שכבר העלית את הסיפור הזה בעבר. אני זוכר שקראתי. רק מה? חיפשתי בפרופיל שלך, ולא מצאתי. יכול להיות שמחקת?
אפשרות נוספת, סבירה פחות – שחלמתי את אותו החלום.
לא תואם את המגילה, שונה מן המקורות היהודיים, אך כסיפור – סיפור מקסים.
קודם תודה ויום טוב.
ולא העליתי זה היה אחר על ושתי.
אבל אולי דווקא החלום נכון?
פורים שמח ויום נפלא
לקחתי רק ושתי מהמגילה השאר הומצא..