עונות השנה..

מעבר בין עונות השנה
העולם מתחלק לארבע לפי עונות השנה ולפי אזורים.

הנה מגיע כבר האביב והוא ממש חביב,
עטור הוא פרחים ומסביבו מתעופפים פרפרים.
כל הארץ מרבדים בצבעים וכולם את האביב אוהבים ומכבדים,
אפילו שטיחי כלניות אדומים לכבודו נפרשים,
ואנשים ממנו מבקשים: אביב, בבקשה הישאר איתנו זמן רב מהרגיל
ואל תפנה את מקומך למר קיץ החם וההביל .
אך האביב הנכבד עונה –אינני יכול, מחכים לי בעוד מקומות בעוד עולמות.
גם שם לאנשים קר ומחכים להתחממות.
וכך כעבור זמן לא רב עוזב את עולמינו האביב , עוזבים איתו גם מרבדי הפרחים היפים,
וגם רוב הפרפרים המרהיבים ואנחנו ממש מצטערים.
הקיץ מגיע ומביא איתו חום , הזעה ואי נעימות רבה,
השדות מצהיבים, הפרחים נובלים, והאנשים כל הזמן צמאים.
אך יש בקיץ גם נחמה, הולכים לים ולבריכה, יש חופש מלימודים ולפעמים גם מעבודה, יש טיולים ונסיעות בעולם ובכלל די כיף לרובם.
עבר הזמן החום מעיק, ההזעה גוברת ומייחלים למעט רוח לצינון האוויר והאווירה.
והנה הסתיו שומע שחם ומודיע שהוא מגיע

לא עובר זמן רב והוא מופיע, בדרך עושה מעט רוח שאת האויר מצננת,
היא מקררת ומתקררת ולהתקררות גורמת.
העצים את העלים משליכים והם עומדים עירומים בשלכת.
הסתיו מיום ליום משנה פניו ,מה הוא זיקית? כולם שואלים.
יום חם עד שרב, יום קר ,יום גשום אך יש גם ימים נעימים.
אנשים נעשים חולים מהחילופים ורוצים גשם לניקיון האוויר והנופים.
לחורף כולם מייחלים , אך החורף נמצא כרגע בעולמות אחרים ,רחוקים .
לבסוף הוא שומע את הקריאה של התושבים, מרגיש את הציפייה , ונענה לקריאה.
הנה הוא מופיע אדון חורף, עטוף בכובע ומעיל, בצעיף ובכפפות
וגורם לאנשים להתלבש בשכבות ולהיכנס מתחת לשמיכות .
וכדי להתחמם שותים הרבה תה חם ועוגות
ולצהרים מכינים ואוכלים מיני מרקים עם ירקות .
קר..גשם, ברקים ורעמים משמיעים קולות רוחות חזקות מנשבות.
אנשים שוכחים כמה היה להם קשה בלילות החמים,
עכשיו הם מתגעגעים לחום וללילות הארוכים.
אבל לא להרבה זמן כי האביב כבר שוב פה, והוא מתעתע בנו,יום שרב,
ויום, כמו היום, שוב רוח חזקה נושבת ואיתה גשם וקור.
ככה זה אצל בני האדם , רוצים את מה שאין,
שוכחים איך היה כשהיה וממה שיש לא ממש מרוצים או רוצים,