אמא אל תלכי
"אמא אמא! אל תירדמי! שמעתי את שמעון בוכה.. אמא שלו נרדמה ולא התעוררה! אל תרדמי אמא! תשאירי את העיניים פקוחות! אל תלכי ככה! אני צריך אותך אמא! צריך אותך כל כך! אל תרדמי אמא! את יכולה! את תצליחי! המלחמה תיגמר בסופו של דבר! אנחנו נחזור הביתה! אולי אבא עדיין שם! הגרמנים לקחו רק אותנו מהבית! אולי הוא מחכה לנו! מה אעשה בלעדייך אמא?! אמא! אמא? אמא! אמא! אל תלכי ככה! תשארי איתי! אני צריך אותך!"
"אמא?"
"תחזרי אליי אמא!"
"אמא עבר הרבה זמן ועוד לא התעוררת! את בטח תתעוררי! הכול יהיה בסדר.. כי את אמא.. אמא שלי.."
"אמא אני מתגעגע אלייך, אבל את כבר לא תחזרי.. עברו כבר ימים.. ואת ישנה.. למה את לא מתעוררת?! אמא?"
"אמא! הגרמנים באים! אני שומע את צווחות הילדים! אמא! שמעתי יריות! עכשיו יש שקט.. אולי הם הלכו.."
"אמא?"
תגובות (1)
סיפור קשה, רק המילים הראשונות היו קשות, גם אני עצמי לא יכולה לתאר את הזוועה שהילדים בשואה עברו, זה פשוט הלם לקרוא ולהבין את דברייך..