הסבל שהם עברו-קטע שכתבתי בשביל יום השואה

הסבל הזה,הסבל הזה שהם עברו הוא בלתי נתפס.
הנאצים האלה הרגו מבוגרים זקנים ולילדים,בלי רחמים,כל מי שהיה יהודי סבל באותה תקופה מאוד.
שישה מיליון יהודים מתו בשואה.
אימהות ראו את הילדים שלהם גודלים ונעלמים אל מול עיניהם,הילדים היו כל כך רזים רק עור ועצמות היו ללא טיפת שומן וכך גם הזקנים והמבוגרים.
כולם גוועו שם ברעב.
הם היו עובדים שם יום יום במחנות הריכוז בפרך,וכול מה שקיבלו בתמורה הייתה מנה אחת של אוכל ביום.
התנאים שם לא היו תנאים הם חיו בצפיפות,רעבים,עייפים.
ולגרמנים האלה לא היה שום רחמים.
היו אנשים שהם שרפו חיים,היו כאלה שסגרו אותם בתא עם גז והם מתו מחנק.
אלפי ילדים הם הרגו חיים.
אני לא יכולה לחשוב על מה שהיה מגיב הורה לילד שישאל אותו מתי יצא מהמקום הנורא הזה שזה כול מה שעיניו ראו במשך כול חייו.
הילד בוודאי יצפה לתשובה חיובית שהוא בקרוב ייצא מכאן.
אבל מה יגיד ההורה שיודע שגם עם יצאו מכאן הם יהיו מתים.
מה יגיד אדם לילד יתום קטן שעומד ברכבת ויודע שהיא הולכת להביא אותו למותו.
איזה מציאות הייתה להם.
אני שמעתי על ילדים שנולדו ושנה אחרי זה מתו,וכול הזמן הזה אני חושבת איזה אדם כל כך נורא הורג ילד כל כך קטן שאפילו לא הספיק לראות את העולם.
טוב אז הגעתי לתשובה:אדולף היטלר,שיישרף בגיהינום.
הוא גרם למוות של ילדים קטנים שעדיין לא הספיקו לראות את העולם,של הורים שבוודאי לא רצו שזה יהיה עולמם של ילדיהם.
כל כך הרבה סבל היה אז,כל כך הרבה אנשים נרצחו במחנות הריכוז וחלקם מתו עוד לפני שהספיקו להרוג אותם,הם מתו ממחלה או מהרעב.
כל כך עצוב לדעת שילד אחד מת חצי שנה בדיוק לפני סיום המלחמה הנורא הזאת,לדעת שהיה לו סיכוי לראות את העולם קצת אחרת.
אבל לא הוא מת עוד לפני שבכלל הספיק לראות את העולם שמחוץ למחנות הריכוז.