השואה

אולי אני לא חוויתי את השואה , אבל ראיתי אנשים , ראיתי סרטים , וראיתי על הדפים , שהשואה הייתה , יש כאלה שלא רוצים להאמין שזה קרה , אני מבין אותם , אני לא חוויתי אבל אני מפחד בלילות שבואו נצים ויקחו אותי מכאו , אבל אני יודע שזה לא אפשרי , אבל אני בכל מרגיש נירדף וזה נכון , הנאנו נצים ממשיכים ללכת בדרך של היטלר , להרוג ולירצוח , לקלל ולהכות , ליגרום כאב וסבל , להפיץ את דעתם בצורה פיזית , אני גדלתי לארץ בטוחה , הם גדלו לסבל , אני חונכתי , הם גדלו ללא הורים והועפו מבתי ספרם , אני מקבל תנאים טובים , הם מתו מרעב , לי יש את החופש ליבחור , להם לא הייתה חירות , אותי שואלים מה אני רוצה , עליהם כופים לעשות , אני עושה שעורי בית , הם עמלו ללא תגמול , אני מוגן , הם הסתתרו מבשר ודם , לי יש חברים , בישבילם זה הכי חשוב , הנצים הכו , והם ברחו , הנצים ירו , הם היסתתרו , הם חיו בצל הפחד, ללא רצון , ללא בחירה , ללא חירות , ללא הגנה , חשופים לכל אדם , אדם ששכח מה משמעות המילה ׳ אנושי ׳ הם חושבים שאנחנו חיות , אנחנו רואים בהם נוולים , כל הזמן נילחמים על החירות , הגיזענות כובשת , החירות משחררת , הגזענות הורגת , החירות נותן חיים , הם לא שונים מאיתנו במראה , כולנו אותו דבר בשר ודם , אז למה להרוג? ביגלל שההוא נוצרי והיא דתית? ביגלל שהוא שחום ואתה בהיר? ביגלל שההוא מתפלל ואתה סוגד לפסלים? לבסוף אנחנו תמיד נירדפים , אך לשווא כי אנו מוגנים , השואה רצחה אותנו , ואנחנו הרמנו ראש ונילחמנו על חירותנו , השואה השמידה ואנחנו המשכנו ליבנות , השואה לקחה לנו את הבחירה , אבל לנו היא תמיד הייתה , הם בחרו להם מנהיג, ואנחנו בחרנו להתגונן , השואה רק החריבה ובכל זאת בנינו ושיקמנו , הם שעברו את השואה , חיו בתוך סיוט , אבל הם הגיעו למקום ממבטחים ועדיין , אנו שונאים את הנצים , בתוך הלב אנו רוצים לתת להם ליסבול כמונו , אבל הם לא אנחנו – אנחנו לא הם , וזה מה שמבדיל בנינו , ואנו לעולם לא נהייה הם , כי אנו עם , עם שיש לו דת משלו , מראה מישלו , עבר משלו , חירות מישלו , אהבה משלו , אנשים משלו , בתים משלו , דגל מישלו , ועתיד שעדיין אין לנו , אבל אנחנו בונים אותו , לא בישבילנו אלא בישביל חיים טובים , ולא להיות נירדף בצל האנטישמיות , לא לדעת פחד , לגידול בעולם טוב יותר , הם עברו את הסבל ורק זוכרים אותו , הם רוצים לישכוח , אבל אנחנו נישמור אותו , שלא יקרה הדבר עוד פעם כדי שלנו יהיה טוב יותר , אז היינו חסרי אונים , מבחירה . אבל עכשיו אנו נילחמים על שלנו ולא חיים בצל עם אחר כי , הדת לא משנה אותך , האמונה לא תיבנה אותך , כי אתה בונה את עצמך , ולא המקום בו אתה נימצא , אלא המקום אליו אתה שייך , הם לעולם לא יבינו את הפירוש להיות אנושי , ואנו הבנו , בדרך הקשה אבל אחרי הכל , לא משנה מה אתה עושה , מאיפה באת , מי הוריך , אתה בשר ודם , ולאיש לא מגיע ליסבול , אנחנו נלחמנו , ולבסוף ניצנחנו , והם שרוצים לישכוח , לא יכולים ואנו שצריכים ליזכור לא רוצים , אבל אנחנו נדע שהדבר קרה , והם ידעו כאב , הם נולדו וחיו בצלו של הפחד ואנחנו גדלים בצל הביטחון , לעולם לא נדע איך הם הרגישו אבל נדע את מה שקרה , ואת זה נעביר לכולם , כדי שבפעם הבאה , העולם לא ישתוק , העולם ילחם , והם לא ידעו את הצער שיש בעולם , שרק ידעו , שזה קרה , והעולם לא עשה דבר …